פר"ק 50581-04-21

תקציר

פסק הדין מבהיר כי ההחלטה אינה כוללת חישובים פרטניים של החוב, אלא קובעת מסגרת לנאמן לקביעת הסכומים. היא מורה לנושים המובטחים לספק את המסמכים הדרושים לבחינת תביעות החוב, ומציינת כי על הנושים לשתף פעולה באופן מלא עם הנאמן. באשר לריבית, השופט קובע כי ריבית פיגורים על חוב מובטח אסורה ממועד צו הכינוס הזמני, והחלטת הנאמן על ריבית ממימון ביניים אינה סבירה. השופטת מסכימה עם עמדת הנאמן ביחס לחוק בנוגע לשימוש בנכסים, אך סבורה כי יש להכיר בריבית הנובעת מהשיהוי הנטען בפירעון החוב, שכן הכספים הועברו לכונסי הנכסים לצורך הפעלת החברה. השופט מסכים גם עם שיקול דעתם של המערערים בבחירתם למצות את הגבייה מהחייב העיקרי בטרם יפנו לערבים, ומוצא זאת סביר וראוי. ככלל, הסוגיות העקרוניות הוכרעו לטובת המערערים, למעט סוגיית ייחוס ריבית פיגורים לאחר הוראת השעה, שאינה חוקית. הנאמן יבחן ויתקן את החלטות החוב בהתאם בתוך 60 יום, וכל צד יישא בהוצאותיו.