ת"א 27600-10-15

תקציר

בית המשפט מצא כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות כדי להטיל על הנתבעים 4 ו-5 אחריות אישית לחובות הארנונה של הנתבעת 1. על פי חוק ההסדרים, התובעת לא הוכיחה כי הנתבעים 4 ו-5 היו בעלי שליטה בנתבעת 1, שכן הם לא החזיקו במניות ולא הייתה להם זכות להחזיק אחוז מסוים מהמניות או מכוח ההצבעה, ואף לא קיבלו מניות ללא תמורה. בנוסף, טענת התובעת כי הנתבעים 4 ו-5 היו נושאי משרה בחברה לא נתמכה בראיות מספיקות. בית המשפט הדגיש כי הרמת מסך ההתאגדות היא צעד חריג ודורשת תשתית עובדתית מוצקה, שהייתה חסרה במקרה זה. התובע לא הוכיח חוסר תום לב או ניסיון להונות נושים מצד הנתבעים 4 ו-5. מאמציהם להציל את החברה ולתעדף נושים מסוימים לא היוו התנהלות פסולה. זאת ועוד, הקמתן של מספר חברות, לרבות הנתבעת 2 על ידי נאשם 5, לא הצדיקה באופן אוטומטי את הרמת המסך. כתוצאה מכך נדחתה גם התביעה לאחריות אישית לפי חוק החברות. לפיכך פסק השופט לטובת הנתבעים, דחה את התביעה והורה לתובע לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לנתבעים 4 ו-5.