תר"מ 177/20

תקציר

ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית יש סמכות לתת צווי מניעה בנוגע לתוכן תעמולה גזענית, לרבות חומר מודפס ואינטרנטי, למרות שתיקת חוק הבחירות בנושא. סמכות זו מבוססת על מספר טעמים. ראשית, ההחלטה בעניין פרנקנטלר קבעה סמכות זו ליו"ר, ולא יהיה זה הגיוני שיהיו כללים שונים לבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות. שנית, ליו"ר יש סמכות לפסול רשימות מועמדים המסיתות לגזענות, ולא יהיה זה סביר להעניק לו סמכות זו מבלי להרחיבה לפרסומים גזעניים. שלישית, החלטות קודמות אישרו את סמכותו של היו"ר להוציא צווי מניעה נגד תעמולה מודפסת מטעה. זאת ועוד, דחיפות הבחירות המקומיות הקרבות וחוסר יכולתה של העותרת לפנות לבית משפט אחר תומכים בסמכות זו. באשר למקרים הספציפיים, מצא היו"ר כי הן הסרטון והן התעמולה המודפסת היו גזעניים כלפי ערבים-מוסלמים וגרמו לפגיעה חמורה כמעט ודאית בשלום הציבור וברגשותיו. הסרטון, שלעג למבטאים ערביים ורמז כי מפלגת הליכוד תמנע בניית מסגדים, והכרזה המכוונת לקריאות המואזין, נאסרו לפיכך. ההחלטה התקבלה לאחר בחינה מדוקדקת של עקרון חופש הביטוי, המשמעותי במיוחד בתקופת בחירות, והצורך להגן על האינטרסים הציבוריים. צו מניעה זה מהווה מקרה נדיר של הגבלה, המוצדק רק בשל הפגיעה הקשה העלולה לנבוע מהמסרים הגזעניים. לבסוף, ציין היו"ר את התפקיד הבולט של יחסי יהודים-ערבים בבחירות ועודד סובלנות והערכה לגיוון, כפי שניתן לראות בקהילות רבות ברחבי הארץ. שתי העתירות התקבלו, ולא נפסקו הוצאות. על החלטה זו ניתן לערער בפני מליאת ועדת הבחירות המרכזית.