עת"מ 9717-03-20

תקציר

בית המשפט קבע כי אין בסיס משפטי להתערב בהחלטת הרשות המינהלית במקרה זה. החלטת הרשות לשלול מהעותר דיור ציבורי הייתה סבירה ומבוססת על המשפט המנהלי. העותרת לא עמדה בכל הקריטריונים הנדרשים לקבלת דיור ציבורי, שכן היא אינה מקבלת הבטחת הכנסה ולא הוכח כי מיצתה את כושר השתכרותה. יתר על כן, החלטת ועדת חריגים לשלול ממנה יחידת דיור ציבורי במיקום הרצוי בראשון לציון הייתה סבירה. הוועדה שקלה בכובד ראש את עניינה ואת פסקי הדין הקודמים, ונכונותה של העותרת לקבל יחידת דיור מחוץ לאזור מגוריה פתחה בפניה אפשרויות נוספות. עם זאת, הוועדה הגיעה למסקנה כי נסיבותיה הספציפיות אינן מזכות אותה בדיור בראשון לציון. העותרת אינה יכולה להחיל באופן סלקטיבי את סדרי הדין לטובתה ולאחר מכן לטעון נגדם. בנוסף, בית המשפט לא מצא כל ראיה להתנהגות בלתי הולמת או אפליה מצד המשיב. גם טענותיה של העותרת בדבר סיוע בשכר דירה ואפליה לכאורה לא צלחו, שכן לא הוצגו נתונים רלוונטיים התומכים בהן. ככלל, העתירה נדחתה והחלטת הרשות המנהלית התקבלה.