תתע"א 9350-03-22

תקציר

לאחר בחינה מעמיקה של נסיבות ביצוע העבירה, קבע בית המשפט מהו מתחם הענישה המתאים לנאשם. הערך החברתי הנפגע מהעבירה הוא ההקפדה על הוראות החוק ושמירה על הסדר החברתי, המצוי בטווח הפגיעה-בינוני-נמוך. בית המשפט בחן את כוונת המחוקק מאחורי עבירת השבתת כלי רכב, שמטרתה למנוע עבירות מסכנות חיים ולצמצם את תאונות הדרכים. פעולת הנאשם של נהיגה ברכב נכה מנוגדת להוראות שניתנו ומנוגדת לחוק. עם זאת, אין מדובר בעבירה המהווה סיכון ישיר למשתמשי הדרך ואין בה קורבן ספציפי. במעבר למדיניות הענישה, בית המשפט פירש את הסעיף הרלוונטי בפקודת התעבורה, המבחין בין נהיגה בזמן פסילה לבין נהיגה בניגוד לתנאים. הודאתו של הנאשם כי ידע כי הרכב מושבת מוכרת, אם כי בית המשפט מציין את אי הבהירות סביב השאלה האם ההשבתה ניתנה באופן ספציפי לנאשם. בית המשפט מקבל את עמדת התובע כי מתחם הענישה מתחיל במאסר על תנאי, אך הוא צריך להיות מספר חודשים ולא שנתיים כפי שנדרש. לגבי תקופת הפסילה, בית המשפט קובע את הטווח בין חצי שנה למספר שנים. בית המשפט בוחן גם את תחולתו של מאסר על תנאי קודם שהוטל על הנאשם. מסקנתה היא כי לשונו הספציפית של פסק הדין הקודם מגבילה את תחולתו רק לעבירה של נהיגה בזמן פסילה, ולא למקרה הנוכחי, שעניינו נהיגה בניגוד להודעת איסור שימוש. ההבחנה מוצדקת על יסוד ההבדלים ביסודות העבירות. כמו כן, בית המשפט בוחן את הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, כגון קבלת האחריות של הנאשם, חרטה ונסיבות אישיות, המאוזנות עם עברו הפלילי. בסופו של דבר, נגזר על הנאשם לשלם קנס של 1,500 ₪ בחמישה תשלומים חודשיים והוא נפסל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של תשעה חודשים. בנוסף, בית המשפט גוזר על הנאשם ארבעה חודשי מאסר בפועל, על תנאי למשך שלוש שנים, אם יבצע עבירות מסוימות. בית המשפט מדגיש את הזכות לערער על ההחלטה בתוך 45 יום. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ומיום 22.8.2023.