בצה"מ 23797-07-20

תקציר

העותר ביקש לבטל צו הריסה מנהלי למבנה. בית המשפט דחה את הבקשה משום שלא עמדה בדרישות הפורמליות הנדרשות על פי תקנות התכנון והבנייה. הבקשה לא פירטה אם התקיימו הליכים משפטיים, ולא כללה פרטים על מועד היוודע הצו למבקש. בנוסף, לא צורפו מסמכים רלוונטיים. בית המשפט העניק למבקש שבעה ימים לתקן ליקויים אלה, אך המבקש בחר שלא לעשות כן. בית המשפט דחה גם בקשה לעכב את ביצוע צו ההריסה, שכן המבקש לא עמד בתנאים לפי סעיף 254ח לחוק התכנון והבניה. החלטת השופט התבססה על הערכת סיכויי ההצלחה של הבקשה, מאזן הנזקים ואופייה הבלתי חוקי של הבנייה. המבקשת טענה כי השופט שקל מראש לגופו של עניין וביקש את פסילתה. עם זאת, השופט הדגיש כי ההחלטות שהתקבלו היו פרוצדורליות ולא הצביעו על עמדה שנקבעה מראש. הם התבססו על עקרונות מבוססים ולא יצרו חשש סביר למשוא פנים. השופט דחה גם את בקשת הפסילה, תוך שהוא מדגיש את חובת הדיון בתיק ואת עילות הפסילה המצומצמות. ההחלטה לדחות את הבקשה התקבלה לאחר שקילת כל הגורמים הרלוונטיים ולא התבססה רק על אופייה הבלתי חוקי של הבנייה.