ת"פ 48537-12-23

תקציר

הכרעת הדין דנה בעקרון הענישה ובצורך לשמור על יחס הולם בין חומרת העבירות לבין העונש שהוטל, בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו ובהיקף הנזק שנגרם. החזקת נשק, הובלתו והשימוש בו במרחב הציבורי נחשבים לעבירות חמורות בשל הסיכון הפוטנציאלי לשלום הציבור והפוטנציאל לפגיעה בחפים מפשע. עבירת ההצתה מטופלת גם היא בחומרה, נוכח אופייה הבלתי צפוי של השריפה והפוטנציאל שלה לגרום נזק עצום וסכנה לחיי אדם. רישומיהם הקודמים של הנאשמים, נסיבות העבירות וההרתעה הציבורית הפוטנציאלית נלקחים בחשבון אף הם. על בסיס גורמים אלה, טווח הענישה ההולם לשני הנאשמים נקבע בין 40 ל-70 חודשי מאסר. בית המשפט מחליט שלא לסטות מטווח זה מטעמי שיקום או חומרה. על כל אחד מהנאשמים נגזרו 45 חודשי מאסר בפועל, בהתחשב בהודאותיהם, בנסיבות המקרה ובפציעותיהם כתוצאה מירי השוטרים. בית המשפט מורה גם על חילוט האופנוע ששימש לביצוע העבירות ועל פיצוי לקורבן. גזר הדין נועד להגשים את עקרון המידתיות, לשמש כגורם מרתיע ולהפחית את הסיכון לעבירות עתידיות. ההחלטה מתייחסת גם לצבירת העונשים בעניינו של נאשם 1, בניכוי תקופות המעצר והמאסר החופפות. לבסוף, ניתנת לנאשמים הזכות לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.