רע"א 2721/14

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה מכמה טעמים. ראשית, באשר לבקשת המבקש כי יורה למשיבים להציג תחילה את הראיות, מצדד השופט במשיבים. מאחר שהמשיבים אינם מכחישים את הפרסום או את אחריותם לו, אלא טוענים כי אין בו לשון הרע והוא מוגן על ידי החוק, מן הראוי שיציגו תחילה את הראיות. עם זאת, במקרה ספציפי זה, השופט קובע כי המבקש כבר ביקש זאת בדיון קודם ונדחה, ומאחר שהמבקש לא ערער על החלטה זו, לא יהיה זה ראוי לקבל את הבקשה כעת. זאת ועוד, משמעותה המעשית של החלטה זו היא מזערית, שכן למבקש תינתן הזדמנות להציג ראיות סותרות בהמשך, והעניין שלפנינו אינו מצדיק עיון בערעור. שנית, נדחית גם טענת המבקשים כי אין לחייבם להגיש תצהיר ראשוני בטרם הושלם הליך הגילוי המקדמי. ההחלטה על עיתוי התצהיר נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט ואינה גורמת עוול למבקש. המבקש אף הצהיר בעבר כי ניתן לקבוע את התצהירים, דבר המנוגד לטענתם הנוכחית. אשר לחובת צירוף מסמכים מסוימים לתצהיר, זהו פתרון סביר לסוגיות שהעלה המבקש בנוגע לבדיקת מסמכים, ואין בו כדי לחייב את המבקש להגישם כראיה. עוד קובע בית המשפט כי מתן אפשרות למשיבים לעיין ב"תיקים הכספיים" הוא מוצדק, שכן המבקש הכניס את נושא ההוצאות למחלוקת, והמסמכים רלוונטיים להליך. חששות הפרטיות של המבקש אינם מבוססים, והמסמכים אינם נחשבים חסויים. בנוסף, מדגישה השופטת כי נדרשו שלוש תשובות לבקשה, דבר המצדיק חיוב המבקש בהוצאות שנגרמו למשיבים. הבקשה לאיסור פרסום על ההליך מאושרת על ידי כל הצדדים למעט המשיב מס' 3, שאינו מגיב בעניין. השופט מציין כי בעוד שבית המשפט אינו מחויב להסכמת הצדדים, יש להסביר בקצרה את איסור הפרסום ולהדגיש את אופיו החריג. מאחר שלא הוצגו טענות, ההחלטות הקודמות בנושא עומדות בעינן. עם זאת, השופט מציע לשקול מחדש את איסור הפרסום בתום ההליך. ההחלטה הנוכחית אסורה לפרסום עד ליום 10.9.2014, על מנת לאפשר למבקש לנמק מדוע אין לפרסמה.