ע"מ 30850-07-18

תקציר

הדיון נסוב סביב הגדרת "עוסק" לפי סעיף 2 לחוק מע"מ, ביחס לנישום שזכה בהגרלה ולאחר מכן השקיע במקרקעין. הנישום רכש שני נכסים, הרצל וקרן היסוד, מתוך כוונה להשביח אותם ולמכור את הדירות. הנישום טען כי מדובר בעסקאות השקעה ברמת ההון העצמי, ואין לראות בהן עסקאות עסקיות. עם זאת, השופט קבע כי העסקאות שביצע הנישום, לרבות רכישה, השבחה ומכירה של הנכסים, כמו גם עסקאות נוספות שבהן מעורבים בני משפחה, מצביעות על פעילות עסקית. אופי הנכסים, מספר העסקאות ותדירותן, ההיקף הכספי, משך ההחזקה, אופי המימון, ייעוד התמורה, מבחני המומחיות והבקיאות, מבחן ההשבחה וקיומו של מנגנון עסקי – כל אלה הצביעו על האופי העסקי של פעילות הנישום. השופטת הדגישה כי המבחנים לפרשנות המונחים בחוק מע"מ הם אובייקטיביים, ואינם תלויים בכוונת הנישום. כמו כן, השופט קבע כי לרשות המסים הזכות לתקן החלטות קודמות בנוגע לסיווג עסקאות הנישום, במיוחד לאור העובדה שנישום לא בדק לעומק ולא התנגד לקביעות המס הקודמות. בסופו של דבר נדחה הערעור, הנישום הוכר כעוסק וחויב לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ₪.