תפ"ח 14807-06-22

תקציר

בפני בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, תפ"ח 14807-06-22, נידונה הכרעת דין בעניינו של איאנאו טאקלה (להלן: "הנאשם"), אשר יוחסו לו עבירות ניסיון לרצח, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ופציעה, הכל על פי חוק העונשין, תשל"ז-1977. **תיאור העובדות המיוחסות לנאשם:** כתב האישום ייחס לנאשם כי ביום 28.05.22, בחדר האמבטיה בדירתו, ניסה לרצוח את אשתו (להלן: "המתלוננת") באמצעות מכות גרזן וחניקה. בנוסף, הואשם כי גרם לה לחבלות חמורות באמצעות הגרזן ופצע את אחת מבנותיהם שניסתה להגן עליה. הנאשם כפר במיוחס לו וטען כי החבלות נגרמו כתוצאה מהחלקה ונפילה. **רקע:** הנאשם והמתלוננת נשואים כ-35 שנים, עלו ארצה לפני כ-15 שנים ולהם חמישה ילדים. על פי הנטען, לאורך השנים נהג הנאשם לאיים על המתלוננת כי יהרוג אותה. ביום שלפני האירוע, ויכוח על רקע חשד לבגידה הסתיים באיום מצד הנאשם כי "יהרוג" אותה. עקב חששותיה, ישנה המתלוננת בחדר נפרד. **המעשה:** בבוקר האירוע, ביום 28.05.22, נכנס הנאשם לחדר האמבטיה בעקבות המתלוננת, כשהגרזן בידו. הוא הפיל אותה, הניף את הגרזן והיכה אותה בזרועה. הבנות, רחל והדר, שחשו למקום, ניסו להיאבק בו ולמנוע ממנו להמשיך בתקיפה. הדר הצליחה ליטול את הגרזן מידו. הנאשם המשיך בתקיפת המתלוננת, הכה אותה, בעט בה וניסה לחנוק אותה. הדר נאבקה בו וניסתה לחצוץ ביניהם. לבסוף, יצא הנאשם מחדר האמבטיה, והדר נעלתה אותו ואת המתלוננת בפנים. לאחר מכן, נעץ הנאשם את דלת הדירה, אך פתח אותה כאשר שכנים התדפקו. הוא החליף בגדים מוכתמים בדם. **החבלות:** המתלוננת ספגה חתך מסכן-חיים בעורפה, פציעה באמת ידה השמאלית שדרשה ניתוח, המטומה בגולגולת וחבלות נוספות. הדר נפצעה בפניה. **גרסת הנאשם:** הנאשם טען כי נכנס לחדר האמבטיה במקרה, שם התגלע ויכוח והוא דחף את המתלוננת, אשר נפלה ונחבלה. הוא הכחיש שימוש בגרזן, טען כי הוא הובא לידיו ולא אחז בו, והכיח את כל שאר פרטי התקיפה, לרבות החניקה. לטענתו, החבלות נגרמו כתוצאה מנפילה. **זירת המחלוקת:** המחלוקת העובדתית התמקדה בהוכחת כוונת הנאשם להמית את המתלוננת, בנסיבות השימוש בגרזן, ובאופן גרימת החבלות. **מסכת התביעה – מהימנות אמרות חוץ:** בית המשפט בחן בהרחבה את אמרות החוץ של המתלוננת, רחל והדר, שנמסרו במשטרה. נקבע כי עדויותיהן בבית המשפט התאפיינו ברצון להימנע מלסבך את הנאשם, וכי הן סותרות באופן מהותי את האמרות שמסרו בשלבי החקירה. לאור זאת, הוגשו האמרות בכתב כעדות עוינת. בית המשפט בחן את קבילותן ומשקלן לפי סעיף 10א(א) לפקודת הראיות, וקבע כי מתקיימים התנאים להעדפתן על פני עדותן בבית המשפט, לאור הלכידות, הסדור וההתאמה שלהן לראיות אובייקטיביות, וכן לאור ההסתירות המהותיות בעדויותיהן מול האמרות. * **המתלוננת:** נקבע כי אמרותיה במשטרה, כולל ההודעה הראשונה בבית החולים, היו עקביות, לכידות ומפורטות, ומהוות בסיס ראייתי איתן. זאת, בניגוד לעדותה בבית המשפט, שאופיינה בחוסר רצון לשתף פעולה, סתירות והתכחשות, אשר לא יושבו כראוי. * **רחל:** נקבע כי אמרותיה במשטרה, שנמסרו מיד לאחר האירוע ולמרות סערת רגשות, היו עקביות, לכידות ומלוות בחשש לחיי המתלוננת. עדותה בבית המשפט, לעומת זאת, אופיינה בחוסר רצון להעיד, התכחשות והעדר ערך ראייתי. * **הדר:** אמרותיה הראשוניות, שנמסרו מיד עם האירוע, שיקפו גרסה ספונטנית. בית המשפט קבע כי עדותה בבית המשפט חסרה כל ערך ראייתי, ומבוססת על סיפורי סרק, ניסיונות להגן על הנאשם והעדר לכידות והיגיון. לפיכך, אומצו אמרות החוץ שלה. **הוכחות נוספות:** בית המשפט התייחס גם לאמרות חוץ שאינן בכתב, כגון אמירות "רס גסטה" (Res Gestae), מכוח סעיפים 9 ו-10(1) לפקודת הראיות, אשר במסגרתן מסרו הנפגעות ורחל אמרות ספונטניות ומיידיות. בנוסף, נלקחו בחשבון עדויות של שכנים, תצלומי פגיעות, סיכומי אשפוז וחוות דעת רפואיות. **הערכת עדות הנאשם:** עדות הנאשם נפסלה בשל העדר לכידות, סתירות מהותיות בין גרסאותיו השונות, התכחשות לגרסאותיו הקודמות, והתאמה לראיות אחרות. נקבע כי שקריו מהווים "התנהגות מפלילה" ומחלישים את אמינותו. **קביעת ממצאים עובדתיים:** 1. **האיום ביום שישי:** נקבע כי האיום שאיים הנאשם ביום שישי, שיהרוג את המתלוננת בשל חשד לבגידה, היה חריג ובעל משמעות מיוחדת, והצביע על החלטה מתגבשת להמית. 2. **"התחמשות" בגרזן:** על אף שלא נקבע בוודאות כי הגרזן נרכש במיוחד למטרת הרצח, נקבע כי הנאשם הוציא את הגרזן ממקומו ונשא אותו לקראת המעשה, ובכך חרג ממעשי הכנה גרידא. 3. **אופן השימוש בגרזן:** נדחתה טענת ההגנה כי שימוש בגרזן בתנועת "שחיטה" אינו מלמד על כוונה להרוג. נקבע כי עצם הפגיעה באזור רגיש (עורף) מכוון, ולמרות שהפגיעה לא הייתה קטלנית, יש בכך כדי להעיד על כוונה להמית. 4. **סיכון חיי הנפגעת:** נקבע כי החתך בעורף המתלוננת היווה סיכון חיים, ולא רק "יכול היה לסכנם". 5. **חתירת הנאשם למטרה:** הוכח כי הנאשם פעל בנחישות, תוך שימוש בגרזן, ניסיון נוסף לפגוע, המשך תקיפה לאחר תפיסת הגרזן, ניסיון חניקה, וניסיון כושל לחזור לחדר האמבטיה. **היבטים משפטיים:** * **ניסיון לרצח (סעיף 305(1) לחוק):** נקבע כי לצורך הרשעה בניסיון לרצח, די להוכיח "כוונה רגילה" ולאו דווקא "כוונה תחילה" כפי שנדרש בעבר. על פי המעשים, הוכח כי גובשה בלבו של הנאשם כוונה להמית. * **כפל אישום:** נדחתה טענת ההגנה כי הרשעה בניסיון לרצח "בולעת" את עבירת החבלה החמורה בנסיבות מחמירות. נקבע כי אלו עבירות בעלות יסודות עובדתיים שונים, ואין מצב של התלכדות עבירות. **הכרעת הדין:** בית המשפט, בשבתו כאב"ד, השופט חגי טרסי, השופט עידו דרויאן-גמליאל והשופטת הדס רוזנברג שיינרט, קבע כי: * הנאשם יורשע בעבירת ניסיון לרצח לפי סעיף 305 לחוק העונשין. * הנאשם יורשע בעבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות (כשהעבריין נושא נשק קר) לפי סעיף 335(א)(1) בצירוף סעיף 333 לחוק, בגין הפגיעה במתלוננת. * הנאשם יורשע בעבירת פציעה לפי סעיף 334 לחוק, בגין הפגיעה בבתו הדר, בהתאם להודאתו וכן על בסיס הראיות. **הערות משפטיות נוספות:** * **חריגות הנסיבות:** בית המשפט הדגיש את חריגות האיום שביצע הנאשם, ואת הנחישות שאפיינה את מעשיו, כמצביעים על כוונה ברורה להמית. * **פרשנות סעיף 10א(א) לפקודת הראיות:** ניכר כי בית המשפט התמודד עם קושי עדויות, תוך שימוש נרחב בסעיף 10א(א) לפקודת הראיות, המאפשר העדפת אמרות חוץ על פני עדות בבית המשפט, כאשר קיימת סתירה מהותית והעדויות בבית המשפט אינן אמינות. * **חזקת הכוונה:** בית המשפט השתמש בחזקת הכוונה, לפיה אדם מתכוון לתוצאות הטבעיות של מעשיו, על מנת להסיק את כוונת הנאשם. * **הבחנה בין עבירות:** דחיית טענת ההגנה לגבי כפל אישום מדגישה את ההבחנה המשפטית בין עבירת ניסיון לרצח לעבירת חבלה חמורה, גם אם שתיהן נובעות מאותו אירוע. הכרעת הדין משקפת שימוש נרחב בכללי הראיות, ובפרט באמרות חוץ, וכן בפרשנות הפסיקה לעניין היסוד הנפשי בעבירת ניסיון לרצח.