ע"פ 1701/15

תקציר

נגד המערערים הוגש כתב אישום בגין קשירת קשר לביצוע פשע, חבלה בכוונה והצתה, ואילו נגד המערער מס' 1 הוגשו אישומים נוספים של שיבוש הליכי משפט ושיבוש הליכי חקירה. כתב אישום נפרד הוגש גם נגד והיב אבו נאדי, שהואשם בסיוע לעבירות המיוחסות למערערים. שני המקרים נדונו בפני השופט ברנט. אבו נאדי הגיע להסדר טיעון והודה בקשירת קשר ושיבוש הליכי משפט. גזר דינו נגזר על ידי השופט ברנט, שהעיר הערות על תפקידו הנמוך בהשוואה לעבריינים העיקריים. המערערים ביקשו את פסילתה של השופטת ברנט, בטענה שחשיפתה לראיות בעניינו של אבו נאדי פוגעת במשוא הפנים שלה, מה גם שהגנתם הסתמכה על הצגתו כדמות מרכזית. עם זאת, השופט דחה את הבקשה וקבע כי הכרעה בתיקים קשורים אינה מצדיקה פסילה. המערערים ערערו על דחייה זו, אך הערעור נדחה, שכן בית המשפט לא מצא חשש ממשי למשוא פנים. דבריה של השופטת ברנט על חלקו של אבו נאדי היו מחייבים בגזר דינו ולא הצדיקו פסילה, מה גם שחזקה עליה שהיא מסוגלת להבחין בין נאשמים שונים. אין כל אינדיקציה לכך שחשיפת השופטת לראיות בתיק אחד תשפיע על שיקול דעתה בתיק קשור אחר. לפיכך, הערעור נדחה ללא הוצאות, תוך שהוא מחזק את החלטת השופט ברנט.