עפ"ג 20194-07-14

תקציר

המדינה ערערה על גזר הדין שנגזר על המשיב, שהורשע בהסדר טיעון בשורה של סעיפי אישום, בהם סחיטה באיומים, פגיעה בפרטיות ותקיפה. המשיב ושותפו איימו על שני מתלוננים, פלשו לפרטיותם באמצעות צילום שלהם וגנבו את רכושם. בית משפט קמא גזר על המשיב שישה חודשי מאסר בפועל, אותם ניתן לרצות בקהילה, לצד שמונה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 2,000 ש"ח והתחייבות כספית חתומה בסך 10,000 ₪. המדינה טענה כי העונש קל מדי ויש להחמירו, ואילו הסנגור טען כי העונש הנוכחי הולם בהתחשב בהיעדר עבר פלילי של המשיב ובנסיבות העבירה. עם זאת, בית המשפט לערעורים קיבל את ערעור המדינה, וקבע כי חומרת העבירות שביצע המשיב, שכללו תפקיד פעיל ותוקפני, מצדיקה ענישה חמורה יותר. עקרון אחידות הענישה, לצד הקושי של המשיב לקבל אחריות מלאה וההשפעה הקשה של העבירות על המתלוננים, היו גורמים מרכזיים בהחלטה. לפיכך, החמיר בית המשפט את עונשו של המשיב לתשעה חודשי מאסר בפועל והורה לו לשלם לכל מתלונן פיצויים בסך 5,000 ₪. יתר רכיבי גזר דינו של בית משפט קמא נותרו בעינם.