ע"ב 1427/05

תקציר

התובעת, עובדת לשעבר ברשות המקומית הנתבעת, ביקשה מבית המשפט להצהיר כי היא מועסקת על ידי הנתבעת, בהתבסס על הסכם משנת 1986 לפיו אם יפוטרו עובדי המתנ"ס, הם ישובו להיות מועסקים על ידי הנתבעת. הנתבעת טענה כי לא ניתן לקיים עוד את ההסכם, במיוחד לאור תוכנית הבראה שנועדה לפתור את המשבר הכלכלי החמור בו נקלעו, אשר הגביל את קליטת העובדים. השופט הסכים עם הנתבע וציין כי ההסכם הוא בן שני עשורים וכי הנסיבות השתנו באופן דרסטי מאז, ולכן אין זה סביר לצפות שהנאשם יקיים אותו. כמו כן, לא הוכח מעמדו של התובע כ"עובד מושאל", ותכנית ההבראה מנעה מהנתבעת להעסיק עובדים חדשים. עוד הדגישה השופטת כי התובעת לא חיפשה באופן אקטיבי עבודה אצל הנתבעת במהלך שנות עבודתה במקום אחר וכי התפקיד הזמני שהוצע לה היה מוגבל בהיקפו ובמשכו. משכך, דחתה השופטת את תביעת האכיפה והותירה את הסעדים הנוספים של התובע הנוגעים לזכויות פנסיוניות והטבות אחרות ללא פגע, והותירה את הדלת פתוחה לתביעות נוספות. נוכח השאלה המשפטית הייחודית, לא ניתן צו להוצאות, והתיק נסגר.