ע"א 3255/06

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב שהורה למערערים לפנות את הדירה בה התגוררו ולהשיב את החזקה בה למשיב. המשיב השכיר את הדירה לאמם המנוחה של המערערים, והמערערים המשיכו להתגורר בה גם לאחר מותה. עם זאת, המשיב סירב להכיר במערערים כדיירים ממשיכים, שכן בבעלותם דירה אחרת. המחלוקת העיקרית הייתה על פרשנות חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי. החוק קובע כי כל מי שהתגורר עם זכאי לפחות 3 שנים לפני מותו יכול להיחשב לדייר ממשיך, אלא אם כן בבעלותו או בקרוביו דירה. בית המשפט קבע כי בעלותם של המערערים על דירה אחרת פוסלת אותם מלהיות דיירים ממשיכים, למרות שמכרו את הדירה לפני מותו של הזכאי. הדירה הנוספת נכנסה להגדרת "בעלות" על פי החוק, וכוונת המחוקק הייתה למנוע ספקולציות ולהבטיח שרק מי שמגיע לו יקבל הטבות. זאת ועוד, טענות המערערים בדבר רישום הדירה הנוספת ובעלותה היו סותרות, ובית המשפט דחה אותן. בית המשפט דחה גם את טענותיהם האחרות של המערערים הנוגעות להתנהלות המשיב ולרכישת הזכויות כשוכר מקורי. בסופו של דבר, הערעור נדחה, והמערערים חויבו לשלם למשיב 12,500 ₪ בתוספת מע"מ ושכר טרחת עורך דין.