ת"פ 1010/02

תקציר

הנאשמים, עשור אלצ'וק ואמיר שוורץ, הואשמו בשתי עבירות שוחד נפרדות. באישום הראשון נגד אלצ'וק נטען כי קיבל שוחד בסך 1,200 דולר ממנהלת החשבונות של רומן אסטרליש, ריטה לוקש, כדי לוותר על ליקויים שנמצאו בעסקיו של אסטרליש במהלך ביקורת. באישום השני נגד שני הנאשמים נטען כי דרשו שוחד בסך 10,000 שקל מבעל עסק אחר, ויקטור גילשטיין. באישום הראשון הרשיע בית המשפט את אלצ'וק בשוחד. עדויותיהם המהימנות והעקביות של לוקש ואסטרליש, יחד עם ראיות אודיו ווידאו, הוכיחו מעבר לכל ספק סביר כי אלצ'וק לקח שוחד. היעדר הסבר משכנע של אלצ'וק והסתירות בעדותו תמכו בטענת התביעה. באשר לאישום השני, זיכה בית המשפט את שני הנאשמים מדרישת שוחד. עד התביעה העיקרי, גילשטיין, לא היה אמין, וסתירות בעדותו העלו ספקות לגבי ביצוע העבירה. התביעה לא הצליחה להוכיח את האישום מעבר לספק סביר, והנאשמים היו זכאים ליהנות מהספק. לפיכך הורשע אלצ'וק באישום השוחד הראשון וזוכה מהאישום השני. שוורץ זוכה משני האישומים.