ת"א 1235/01

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעת פסק דין מקוצר שהגיש תובע המבקש לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 299,547 ₪, כולל הפרשי ריבית והצמדה, בעקבות פסיקת פיצוי משקם חלקי לפי חוק הסדרי המגזר החקלאי המשפחתי. פסק הבוררות, שאושר כפסק בורר, זיכה את חשבונו של התובע ב-152,105 ₪, אך סכום זה חויב מאוחר יותר בחזרה לחשבון עקב טעות משרדית, שכן התובע כבר פרע את חובו. הסוגיה המרכזית היא פרשנות פסק הבוררות המשקם, והאם הנתבע זכאי לחייב את התובע בחשבונו. בית המשפט מוצא כי יש לפרש את פסק הבוררות בכללותו, וכי הפחתת החוב הותנתה בקיומו של החוב בעת מתן פסק הבוררות. עם זאת, מכיוון שהנתבע זיכה תחילה את חשבונו של התובע על סמך פרשנות סובייקטיבית של פסק הבוררות, ורק לאחר מכן גבה אותו מחדש, הצדק מחייב את הנתבע להשיב 25% מהסכום הטעון, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. לפיכך, הנתבעת חויבה לשלם לתובע סך של 38,026 ₪, כולל ריבית והפרשי הצמדה ממועד פסק הבוררות. שני הצדדים יישאו בעלויות שלהם.