ערר 122/13

תקציר

פסק הדין דן בערר של ועדת מקרקעין בנוגע לבקשה לבניית יחידות דיור קטנות על חלקת קרקע מלבנית. הוועדה המקומית לא נתנה את התייחסותה לנושא, והותירה את ועדת הערר להחליט לגופה של הבקשה. המגרש המדובר יכול להכיל כיום שמונה יחידות דיור, והבקשה מבקשת להכפיל מספר זה ל-14 דירות קטנות בשטח ממוצע של 60 מ"ר כל אחת. בעוד שהקרקע נופלת תחת הוראות תמ"א 38, המאפשרת שינויים בקווי הבניין, ועדת הערר מוצאת כי השינויים המבוקשים אינם הולמים את המקום. לטענתם, הכפלת מספר היחידות אינה תואמת את גודל המגרש ואינה הכרחית לביצוע הפרויקט. עם זאת, הוועדה מעניקה הקלות מסוימות בנוגע לקווי בניין בקומות התחתונות, ומכירה באפשרות לבנות שתי דירות בכל קומה. הם גם קובעים כי הקומות הגבוהות צריכות לדבוק בנסיגות התוכנית המקורית. על פי החלטת הוועדה, הבניין צריך להכיל לא יותר מ-11 דירות. בנוסף, על המבקשים להתייחס לאלמנטים תכנוניים שונים שהוזכרו בוועדה המקומית, לרבות חישובי שטח מרפסות, חתכים סביבתיים, אישור טיפול בעצים ופתרונות ניקוז. פסק הדין מחייב לשנות את הבקשה בהתאם ולהגישה מחדש לאישור הוועדה המקומית. ההחלטה היא סופית ולא ניתן לערער עליה עוד, וכל חברי ועדת הערר מסכימים פה אחד על תוצאה זו.