בג"צ 7609/09

תקציר

העתירה לעיון חוזר בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה נדחית מלכתחילה הן בשל איחור בהגשה והן בשל היעדר עילה להתערב בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. העותר, עובד חברה בהליכי פירוק, טוען כי לא שולם לו השכר המגיע לו ומערער על משך העסקתו שהוכר על ידי המפרק. טענות העותר בעניין שכרו התמקדו באישור בית המשפט המחוזי להפחתת שכרם של בכירי החברה על ידי המפרק, לרבות העותר. בית המשפט דוחה את טענתו הראשונה של העותר, הטוענת כי היה מקום לתת לו הזדמנות לטעון בפני בית המשפט בדבר הפחתת שכרו, בשל השיהוי הכבד בהגשה – למעלה משנה וחצי לאחר שנודע לעותר על החלטת בית המשפט המחוזי. עוד מדגיש בית המשפט כי העותר לא ניסה לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בשום שלב. מערכת הטענות השנייה בדבר משך העסקתה של העותרת על ידי המפרק מתמקדת בקביעותיו העובדתיות של בית הדין הארצי לעבודה ואינה מגלה טעות משפטית מהותית, ולפיכך אינה מספקת עילה להתערבות. זאת ועוד, טענות העותר בדבר גובה השכר המגיע לו, המתמקדות ביישומה ובפרשנותה של החלטת בית המשפט המחוזי, אינן מעוררות שאלות בעלות חשיבות משפטית או ציבורית כללית ועל כן הן נדחות. על אף שלבית הדין יש ספקות לגבי החלת דוקטרינת "הנכס המכביד" על חוזה עבודה על ידי בית הדין הארצי לעבודה והשפעתה הרטרואקטיבית, הימנעותו של העותר מלערער על החלטת בית המשפט המחוזי משמעה שהוא מנוע מלתקוף אותה בשלב זה. מכל הטעמים הללו, העתירה נדחית ללא צו להוצאות.