ת"א 5397/06

תקציר

התובע, שהיה מעורב בתאונת דרכים בשנת 2005, הגיש תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בגין נזקי גוף נגד הנתבע, שהודה בחבות ובכיסוי ביטוחי. המחלוקת הייתה לגבי סכום הפיצוי. התובע סבל משברים ברגלו השמאלית ועבר ניתוחים וטיפולים רפואיים ממושכים. בית המשפט מינה מומחה רפואי אשר קבע את נכותו הצמיתה של התובע בשיעור משוקלל של 28%. לתובע, שהיה בן 23 בעת התאונה, נגרמו הפסדי שכר, אשר בית המשפט חישב בסכום של 63,250 ₪ עבור 11.5 חודשים של אי כושר מלא. בנוסף, בית המשפט פסק לו 40,000 ₪ בגין הפסדי שכר חלקיים עבור החודשים הבאים, למעט תקופה של 8 חודשים בהם התובע היה במאסר בגין מעורבותו בקטטה. אובדן כושר השתכרות עתידי נקבע על 461,500 שקל, על בסיס הכנסה חודשית של 6,000 שקל ונכות תפקודית של 28%. כמו כן נפסקו לתובע 25,000 ₪ בגין אובדן פנסיה וזכויות סוציאליות, 8,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה ו-40,000 ₪ בגין סיוע בעבר ובעתיד מצד שלישי. הפיצוי בגין כאב וסבל נקבע על 54,890 ש"ח לנכות ו-4,310 ש"ח ל-11 ימי אשפוז. בית המשפט דחה את תביעת התובע לפיצוי ניידות מוגבר. כמו כן נפסקו לתובע שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. מהסכום הכולל של 696,950 ש"ח ינוכה תשלום קודם בסך 33,500 ש"ח (מעודכן מ-24,050 ש"ח), והיתרה, כולל הפרשי הצמדה וריבית, תשולם לתובע בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.