בש"א 266/21

תקציר

ניתוח משפטי של הבקשה להעברת מקום לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 מבוא ענייננו בבקשה לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, המבקשת להעביר את מקום התביעה בתביעת לשון הרע מבית משפט השלום בפתח תקווה למחוז שיפוטי אחר. טענתו העיקרית של המבקש תלויה בהטיה או השפעה פוטנציאלית לכאורה הנובעת מקשריו לכאורה של המשיב, במיוחד בכל הנוגע לשירותה השיפוטי לשעבר של אמו במחוזות המקבילים למחוזות תל אביב והמרכז. עקרונות משפטיים ואמות מידה החלים עקרונות הליבה המשפטיים הרלוונטיים לבקשה זו הם כדלקמן: - היעדר משוא פנים שיפוטי ומראית-עין של צדק: על פי החוק הישראלי, יש חשיבות עליונה הן להיעדר משוא פנים בפועל והן למראית עין של חוסר משוא פנים בהליכים משפטיים. סעיף 78(א) קובע מנגנון להעברת מקרים שבהם יש חשש לפגיעה בנייטרליות של בית הדין, בין אם בשל הטיה ממשית או ניגודי עניינים לכאורה העלולים לערער את אמון הציבור. - עילות להעברת מקום: החוק מתיר העברה כאשר קיימות "סיבות מהותיות" כגון קשרים אישיים, השפעה או היכרות העלולות לפגוע בחוסר משוא פנים שיפוטי (ראו, למשל, סעיף 78(א) והפסיקה הרלוונטית). עם זאת, טענות כאלה חייבות להיות מוכחות בראיות עובדתיות וחייבות להוכיח שהקשר או ההשפעה משמעותיים מספיק כדי להשפיע על הוגנות ההליך. - פסילת שופטים ועילות כלליות לטרנספר: הפסיקה הישראלית מבהירה כי האשמות בדבר היכרות, השפעה או קשרים אינן פוסלות באופן אוטומטי את כל השופטים במחוז. פסילה מחייבת בדרך כלל קונפליקט או הטיה מוכחים, ספציפיים ומשמעותיים נגד הצדדים (ראו, למשל, ע"א 8913/20 עבירה פלילית נ' פשע). עצם העובדה שקודמו או קרוב משפחתו של שופט כיהן בתפקידים שיפוטיים בכירים אינה מקימה, כשלעצמה, ניגוד סמכות או פסילה. ניתוח האפליקציה 1. הערכת טענות המבקש: טענתו של המבקש מתמקדת בשירותה השיפוטי ארוך הטווח הקודם של אמו של המשיב באותם מחוזות, יחד עם האמונה שהיא נותרה מוכרת היטב לשופטים הנוכחיים באותם מחוזות. המבקשת טוענת כי היכרות כזו, בשילוב עם השפעתה בעבר וראשות העיר של המשיב, עלולה לפגוע בחוסר משוא פנים. 2. ביסוס ובסיס עובדתי: בית המשפט מציין היעדר ראיות קונקרטיות התומכות בטענה להטיה או השפעה בפועל. התנגדותו של המשיב מדגישה כי היכרות שגרתית עקב כהונתו הקודמת של שופט אינה שקולה אוטומטית לסכסוך המצדיק העברת מקום. יתר על כן, המבקש לא הוכיח מקרים ספציפיים שבהם היכרות נתפסת זו הובילה להטיה או יכלה לעשות זאת באופן סביר. 3. תקדימים משפטיים ויישומם: בית המשפט מפנה ל-**S.A. 8913/20 Felony v. עבירה**, המבהירה כי אסוציאציות כלליות או שירות בעבר אינם מהווים עילה לפסילה אלא אם כן הם מלווים בהטיה הניתנת להוכחה. טענת המבקש אינה מוכיחה שכל השופטים במחוזות הרלוונטיים מוטים או עשויים להיות מוטים. 4. סוגיית ההיכרות האישית: הנחת המבקש כי למשיב היכרות אישית עם גופים שיפוטיים באותם מחוזות אינה נתמכת בראיות עובדתיות. ללא הוכחות קונקרטיות לכך שיחסים כאלה קיימים ומשפיעים על ההליך השיפוטי, קביעה זו נותרת ספקולטיבית. מסקנה בהתחשב בשיקולים לעיל, בית המשפט מגיע למסקנה כי: - הטענות אינן מבססות חשש מספיק ומבוסס לגבי חוסר משוא פנים של המשיב. - התשתית העובדתית לטענת הטיה או השפעה הנובעת מקשריו המשפחתיים של המשיב ומתפקידו בעבר כראש עיר אינה מבוססת. - על פי הפסיקה המקובלת, התאחדות זרה או שירות שיפוטי היסטורי לבדם אינם מצדיקים העברת מקום, במיוחד בהיעדר ראיות להטיה או דעה קדומה בפועל. החלטה סופית הבקשה להעביר את הדיון מבית משפט השלום בפתח תקווה למחוז אחר נדחית. ההליכים יימשכו בפני בית משפט השלום בפתח תקווה כמתוכנן. עקרונות משפטיים מודגשים - החשיבות של ביסוס עובדתי כאשר טוענים לסיכון לחוסר משוא פנים בבקשות להעברת מקום. - ההבחנה בין אסוציאציות גרידא או שירות בעבר לבין סכסוכים ממשיים המצדיקים פסילה או העברת מקום. - היצמדות לעיקרון שהיכרות כללית ללא ראיות ספציפיות אינה מצדיקה פסילה או העברת הליכים לשמירה על טוהר המידות השיפוטי. ניתוח זה מדגיש את הצורך בראיות קונקרטיות בטענות להטיה המשפיעות על הליכים משפטיים ומשקף את הגישה השיפוטית לשמירה על משוא פנים מבלי לערער את ניהול הצדק היעיל באמצעות העברות לא מוצדקות.