מ"ת 28504-09-11

תקציר

לאחר בחינת הראיות שהוצגו בתיק, קבע השופט כי קיימות די ראיות לכאורה כדי לייחס את מעשי הדקירה למשיבים. מהראיות עולה כי המתלונן נדקר על ידי המשיבים לאחר ויכוח עם המשיב מס' 1, שהניף סכין. כוונותיו של המשיב מס' 1 לפגוע במתלונן היו ברורות, ועצם העובדה שהמתלונן והעד הצליחו לשלוף ממנו את הסכין אינה שוללת כוונה זו. הדבר נתמך בכך שהמתלוננת נדקרה בסופו של דבר בבטנה על ידי המשיב מס' 2, לכאורה במאמץ משותף של המשיבים לפגוע במתלוננת. אמנם היו כמה כשלים חקירתיים, כגון היעדר ראיות DNA, אך אין בהם כדי לשלול את הטענה החזקה לכאורה נגד המשיבים. השופט שקל גם את הסכנה הנשקפת מהמשיבים, את נכונותם להשתמש בסכין כדי ליישב עניין של מה בכך ואת הסיכון לשיבוש הליכי משפט. עם זאת, למרות חומרת המעשים, קבע השופט כי יש לבחון חלופת מעצר בהתחשב בנסיבות המקרה. מעשיהם של המשיבים אינם מצביעים על דפוס התנהגות עברייני, והחרטה והנכונות לסייע למתלונן לאחר האירוע הם גורמים מקלים. לפיכך החליטה השופטת להפנות את התיק לשירות המבחן לצורך הערכה ותסקיר בדבר האפשרות לשחרר את המשיבים למעצר חלופי, תוך איזון בין הסיכונים הכרוכים בכך. תסקיר שירות המבחן צפוי להתקיים ב-2 בנובמבר 2011 ודיון נוסף נקבע ל-3 בנובמבר 2011. עד אז יישארו המשיבים במעצר. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ביום 3.10.2011.