בג"צ 9131/05

תקציר

במקרה זה ביקשו העותרים לפסוק בשאלה איזה בית משפט יבחן את חוקיות ההליכים טרם הגשת כתב אישום, בטענה שרק לבג"ץ יש סמכות לביקורת שיפוטית על פעולות הממשלה. עם זאת, בית המשפט דחה את העתירה תוך הדגשת קיומו של סעד חלופי. ההחלטה מבהירה כי בעוד שבג"ץ יכול לבחון פעולות שלטוניות לפי סעיף 15(ד)(2) לחוק יסוד: השפיטה, גם בתי המשפט הפליליים מוסמכים לבחון את חוקיותן של פעולות אכיפה במסגרת הליכים פליליים. הדבר רלוונטי כאשר נאשמים מערערים על תוקפו של כתב אישום בשל הגשה בלתי מורשית, פגמים פרוצדורליים או התנהגות בלתי הולמת בחקירה. פסק הדין מדגיש מקרים קודמים שבהם בתי המשפט הפליליים התייחסו לסוגיות כאלה, והוכיח את יכולתם לבחון הן אישומים ישירים והן התנהלות מנהלית עד לשלב הגשת כתב האישום. בית המשפט הדגיש כי ככלל, יש לערער על פגמים שנפלו בכתב אישום במהלך ההליך הפלילי כדי להימנע מכפילות הליכים ולהשתמש בכלי הבירור העובדתי של בית המשפט הפלילי. בנוסף, לבתי המשפט הפליליים יש סעדים שונים, כגון ביטול אישומים ספציפיים או התחשבות בפגמים במהלך גזר הדין, המטופלים טוב יותר ברמה זו ולא בבית המשפט העליון. בהינתן חלופות אלה, נדחתה העתירה, והעותרים חויבו בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪, דבר המצביע על כך שאין הצדקה לערב את בג"ץ, שכן העותרים יכלו לדון בהתנגדותם באמצעות בית המשפט הפלילי.