בש"פ 5951/01

תקציר

המערער הואשם יחד עם שלושה אחרים באונס קבוצתי ומעשה סדום, בין יתר עבירות המין החמורות, במתלוננת קטינה. האירועים התרחשו בליל 3.5.01, ונטען כי המערער ארגן את הפגישה עם המתלוננת וסייע לתקיפתה האכזרית. על פי כתב האישום, המערער פיתה את המתלוננת להיכנס לרכב בתואנות שווא ולאחר מכן הסיע אותה למקום בו נאנסה אונס קבוצתי אלים על ידי ארבעת הגברים. המערער מואשם כי בעט בקורבן ועודד את חבריו לבצע בה מעשים מיניים תוך כדי צפייה. לאחר התקיפה לקח המערער את המתלוננת לדירה, שם איים עליה והפחיד אותה. המערער מכחיש כי נטל חלק פעיל בתקיפה וטוען כי היה רק עובר אורח פסיבי. אולם, מדברי הקורבן במשטרה עולה תמונה שונה, המרמזת על המערער כמשתתף פעיל. היא תיארה כיצד נהג המערער באלימות כלפיה וטענה כי אין להתנגד למעשיהם של הנאשמים האחרים. בית המשפט מצא את דברי המתלוננת כראיה מהימנה לכאורה. בהתחשב באופי העבירות, קבע בית המשפט כי המערער מהווה סכנה לחברה, המצדיקה את המשך מעצרו. הערעור לשחרורו נדחה, והתיק יעבור עתה לבית המשפט, שם תינתן למערער הזדמנות להציג את הגנתו.