ע"א 155/76

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק במחלוקת על בעלות על חלקת אדמה הרשומה על שם הנציב העליון כנאמן של ממשלת פלסטין. המשיבים, שטענו כי הם הבעלים החוקיים, קיבלו את תביעתם בבית המשפט המחוזי בנצרת, דבר שהביא לביטול רישום החלקה. אולם, בית המשפט העליון הפך החלטה זו ופסק לטובת המערערים. בית המשפט העליון קבע, כי להמלצת סגן קצין ההסדר, שסברו בטעות כי היא החלטתו של קצין ההסדר, אין תוקף משפטי ואין בה כדי לגבור על החלטתו בפועל של פקיד ההסדר. יתר על כן, בית המשפט קבע כי רישום הקרקע על שם הנציב העליון תקף וניתן לשנותו רק בנסיבות ספציפיות שאינן חלות במקרה זה. אלא אם כן הושמטה או נרשמה באופן שגוי זכות שנרשמה בפנקסי המקרקעין הישנים, לא ניתן היה לראות בה רשומה שלא כהלכה. גם המשיבים טענו לבעלות על בסיס החזקה לתקופה של 25 שנה, אך בית המשפט מצא כי תפיסתם במקרקעין אינה עומדת בדרישות לרכישת זכויות באמצעות החזקה. השופט י' כהן והשופט לוין קבעו בהסכמה עם פסק הדין, ואילו השופט בכור הוסיף כי החלטת פקיד ההסדר, כפי שהיא משתקפת בלוח הזכויות, מחייבת. החלטת בית המשפט העליון הפכה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, דחתה את תביעת המשיבים והורתה להם לכסות את הוצאות המערערים בשתי הערכאות.