ב"ל 23394-11-16

תקציר

המחלוקת נסובה סביב השאלה האם הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, ניכה כדין תשלומים ששולמו לתובע כחלק מקצבת הנכות שלו, ובפרט תוספת התלויים, בסכום שקיבל כתגמולים לפי חוק פיצויים לנפגעי פעולות איבה. התובעת טענה כי פסק הדין הקודם יצר תקדים משפטי שמנע מהנתבעת לבצע ניכויים אלה, וכי הניכויים פגעו בתכלית הדינים הרלוונטיים. מנגד, טענה הנתבעת כי פסק הדין בהליך הקודם לא היווה תקדים משפטי וכי הניכויים היו כדין לפי סעיף 202(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי, שמטרתו למנוע כפל קצבאות. בית המשפט הסכים עם הנתבע כי פסק הדין של ההליך הקודם לא יצר תקדים משפטי, אך בסופו של דבר פסק לטובת התובע. בית המשפט קבע כי תוספת התלויים נועדה להיטיב עם התלויים ולא עם הנכה, ולכן ניכוי תשלומי הפיצויים לפי חוק פעולות איבה נוגד את כוונת חוק הביטוח הלאומי וחוק פעולות איבה. כתוצאה מכך, החליט בית המשפט כי ניכויי הנתבעת אינם חוקיים והורה להפסיקם, תוך שהוא פוסק לתובע גם 3,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.