ת"א 1012-06-10

תקציר

ענייננו בסכסוך רכושי בין שני שכנים בנוגע לפלישה הנטענת של המבקש לחלקת המקרקעין הסמוכה של המשיב. המשיב הגיש תביעה להסרת המבנים הבלתי מורשים ולפיצוי בגין עצי פרי שניזוקו. המבקשת, לעומת זאת, ביקשה לדחות על הסף, בטענה כי פסק דין קודם (ת.ע. 666/08) מהווה מעשה של בית הדין שמנע מהמשיב להגיש את התביעה הנוכחית. פסק הדין הקודם דחה את טענת המשיב, בנימוק של חוסר הוכחה בדבר הסגת הגבול הנטענת. בית המשפט, במקרה זה, קבע כי פסק הדין הקודם לא היווה מעשה של בית המשפט, לא במובן של השתק ולא השתק בעילה. הודגש כי פסק הדין הקודם לא קבע קביעה פוזיטיבית לגבי סכסוך הגבול, אלא דחה את התביעה מחוסר ראיות מספיקות. מכאן, שהמשיבה לא הייתה מנועה מלהגיש תביעה חדשה. בפרט, בית המשפט הסביר כי בעוד שהשתק עילה ימנע בדרך כלל תביעה חוזרת המבוססת על אותה עילה, במקרים של עוולות מתמשכות, כגון הסגת הגבול הנטענת, כל רגע של הפרה מקים עילת תביעה חדשה. מאחר שהשאלה אם אכן המבקש הסיג גבול במקרקעין של המשיב נותרה בלתי פתורה, רשאי היה המשיב להגיש את התביעה הנוכחית. עם זאת, בית המשפט הזהיר את המשיב כי הסעד המבוקש בתביעתם לפיצויים חורג מסמכותו של בית המשפט והציע להסירו. המבקש חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 3,000 ₪, ללא קשר לתוצאת ההליך העיקרי. החלטה זו ניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה וסימנה את סיום הבקשה, כאשר ההליך העיקרי נותר להמשיך.