ע"א 5105/09

תקציר

הערעור מתייחס לחובת הצעת רכש מיוחדת לפי חוק החברות כאשר אדם מבקש לרכוש שליטה בחברה ציבורית. החובה לרכוש מניות בדרך של הצעת רכש מיוחדת חלה כאשר אין בעל שליטה קיים והרוכש מבקש ליצור שליטה לראשונה, או כאשר השליטה עוברת מבעל מניות אחד למשנהו. מטרת ההסדר היא לחלק את פרמיית השליטה באופן שווה בין כלל בעלי המניות ולמנוע עסקאות לא יעילות. החוק אינו מתייחס במפורש לשני נושאים: חברה שהנפיקה מספר סוגי מניות ובעלי מניות שהתקשרו בהסכם שיתוף. לפיכך, נדרשת פרשנות לחוק המתחשבת בתכליתו. אדם המבקש לרכוש שליטה בחברה כאמור חייב להגיש הצעת רכש לרכישת כל המניות, אך רשאי להציע מחירים שונים לכל סוג מניה, ובלבד שההפרש תואם את ההפרש בין מאפייני המניות, לרבות זכויות ההצבעה בחברה. זאת, גם אם החברה דיווחה כי בעל מניות מסוים או קבוצת בעלי מניות מסוימת מחזיקים ביותר מ-25% או 45% מזכויות ההצבעה בחברה, אלא אם כן צוין במפורש כי הדבר נעשה במשותף. סוגיה נוספת נוגעת לחובת הצעת רכש מיוחדת כאשר לחלק מבעלי המניות יש זכות סירוב ראשונה. החובה להציע הצעת רכש מיוחדת היא של הרוכש וקיימת גם כאשר בעלי המניות נוקטים צעדים להקטנת או הגדלת הסיכויים לרכוש את החברה. בעלי מניות שאינם צד להסכם כזה אינם יכולים להיות מופלים לרעה. במקרה הנוכחי חויבו המשיבים להציע הצעת רכש מיוחדת והימנעותם מכך הפרה את חובותיהם כלפי המערערים. לפיכך הערעור מתקבל. פסק דינו של בית המשפט המחוזי מתהפך והעניין מוחזר אליו להמשך ההליכים בבקשה לאישור תובענה ייצוגית כדי לקבוע האם קיים סיכוי סביר למתן סעד לייצוגית של התובעים. המשיבים יישאו בהוצאות המערערים ובשכר טרחת עורך דין בסך של 30,000 ₪.