רע"א 8078/10

תקציר

בית המשפט בחן את בקשת רשות הערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעניין בוררות והחליט לדחות אותה מבלי להתחשב בתשובת המשיבים, בנימוק שהמקרה אינו עומד בקריטריונים של מקרים חריגים המצדיקים דיון כזה. בפסק הדין הודגש כי התערבותו של בית המשפט בענייני בוררות מתרחשת רק במקרים שבהם מעורבים עקרונות משפטיים או ציבוריים משמעותיים החורגים מהאינטרסים הפרטיים של הצדדים או כדי למנוע עיוות דין. פסק דינו של בית המשפט המחוזי נמצא מנומק היטב ומעוגן היטב בפסיקה מבוססת ובספרות מקצועית בתחום דיני הבוררות, ולא הותיר עילה להתערבות בערעור. סוגיה מרכזית הייתה האם הבורר חרג מסמכותו, שאלה משפטית שנויה במחלוקת. בית המשפט העדיף את הדעה כי סמכותו של הבורר מוגדרת בהסכם הבוררות ולא בכתבי הטענות ואישר את קביעתו העובדתית של בית המשפט המחוזי כי הסוגיות הרלוונטיות אכן הועלו בכתבי הטענות לבוררות. בנוסף, קיבל בית המשפט את הסבריו של בית המשפט המחוזי בדבר סמכותו של הבורר וההנמקה העומדת מאחורי פסיקתו בדבר הכנסות, ריבית והצמדה עתידיות, וציין כי החלטות אלה מתיישבות עם הדין ועם הסכם הבוררות. טענות בדבר פגיעה בזכות השימוע נדחו מאחר שהעובדות נדונו כראוי בבית המשפט המחוזי, וההסכמים הפרוצדורליים הגבילו הצגת ראיות בעל פה. כמו כן נדחו טענות בדבר היעדר הנמקה וזלזול בדין המהותי, שכן ממצאי המחוזי היו מקיפים ולא היוו עיוות דין. לפיכך, הערעור נדחה ללא צו להוצאות, שכן לא נמצאה צורך בתשובת המשיב.