תפ"ח 19205-07-11

תקציר

הפסקה פותחת בהבעת סלידה וגינוי של השופטים ממעשי האונס הנתעבים של הנאשם, ומאפיינת אותם כפגיעה בכבודה של הקורבן, בחירותה ובשלמות גופה. מודגשת חומרת כפיית מגע מיני והצורך בנקיטת צעדי ענישה במקרים כאלה, תוך הסתמכות על תקדימים משפטיים קודמים המדגישים את הטראומה וההשפלה המתמשכות שחוו הקורבנות. נסיבותיו של המקרה הנוכחי מתוארות כחמורות, וכללו מארב, אלימות ואכזריות מצד הנאשם, אשר ניצל את כוחו על הקורבן. ההשפעה הפסיכולוגית על הקורבן מוכרת, במיוחד בהתחשב בגילה ובחשיפה המשפילה שבאה בעקבותיה. השופטים שוקלים את מדיניות הענישה במקרים דומים, ומזכירים מספר תקדימים ואת העונשים שהוטלו. מסקנתם היא כי העונש ההולם במקרה זה נע בין 8 ל-12 שנות מאסר. השופטים בוחנים גם את נסיבותיו של מבצע הפיגוע, אך אינם מוצאים גורמים מקלים שיצדיקו הקלה בעונש, מה גם שהנאשם טוען לחפותו. במקום זאת, הם בוחרים בעונש בינוני של תשע וחצי שנות מאסר, לצד שלוש שנות מאסר על תנאי וקנס של 150 אלף שקל. כמו כן נדרש הנאשם לשלם פיצוי בסך 150 אלף שקל לקורבן. השופטים מדגישים את הזכות לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון ומסיימים בהכרזה על פסק הדין.