עת"א 22342-12-21

תקציר

התיק, אתא 22342-12-21, הוא עתירה שהגיש אסיר, המכונה אסיר ביטחוני, המוחזק בכלא גלבוע, נגד החלטה מנהלית המונעת ממנו לקיים שיחות טלפון עם עורכי דינו. העותר טוען כי ההחלטה אינה חוקית ומבקש לאפשר לו גישה טלפונית לבא כוחו. המשיב, שירות בתי הסוהר, מנמק את ההגבלה בנימוקים ביטחוניים בטענה כי היא נדרשת למניעת סיכונים לביטחון המדינה וכי היא מוסמכת על פי התקנות הרלוונטיות. בית המשפט המחוזי בנצרת, בפסק דין שניתן ביום 14.3.2022, קובע כי זכותו של האסיר הביטחוני להיוועץ בעורך דין מכובדת באמצעות פגישות פנים אל פנים, והרחבת זכות זו לשיחות טלפון תהווה סיכון לביטחון המדינה. בית המשפט מסתמך על מאפייניהם הייחודיים של האסירים הביטחוניים, תוך שימת דגש על פוטנציאל הסכנה הנשקף מהם ועל המסגרת החקיקתית המאפשרת הבדלים ביחס אליהם בהשוואה לאסירים פליליים. פסק הדין בוחן את הוראות החקיקה והחוק המסדירות תקשורת עם אסירים ומוצא כי החוקים הקיימים אינם מתייחסים במפורש לתקשורת טלפונית בין אסירים לעורכי דינם. מסקנתה היא כי פסק הדין "פרש", שצוטט על ידי העותר, הקובע כי הגבלות על שיחות טלפון של אסירים אינן חוקיות, מוגבל לאסירים פליליים ואינו חל על מקרים ביטחוניים. זאת ועוד, מקבל בית המשפט את טענת המשיב כי האינטרס המובהק של ביטחון המדינה מחייב הגבלה על שיחות טלפון לאסירים ביטחוניים. היא מדגישה כי על המדינה מוטלת החובה להגן על ביטחונה וכי הזכות להיוועץ בעורך דין, חשובה ככל שתהיה, היא יחסית ויש לאזן בינה לבין אינטרסים אחרים. בסופו של דבר, בית המשפט דוחה את העתירה ומדגיש כי אסירים ביטחוניים, לרבות העותר, יכולים להיפגש עם עורכי דין פנים אל פנים, דבר המבטיח את זכותם לייעוץ משפטי ולהליך הוגן. פסק הדין מחזק את ההבחנה בין אסירים ביטחוניים לאסירים פליליים, תוך הכרה בהבדלים המהותיים ביחס אליהם על בסיס שיקולים ביטחוניים. עתירותיו הקודמות של העותר באותו נושא, שנדחו אף הן, מוזכרות אף הן בפסק הדין.