ת"א 9182/07

תקציר

התובע, עו"ד כץ, תבע את הנתבעים בגין אי קיום תנאי חוזה מקרקעין, בפרט בכל הנוגע למכירת דירה, מחסן ואזור מילוי. הנתבעים היו המוכרת, דנה, אמה רוני ששימשה כמיופה כוחה ואחיה אלמליך שהיה בעל דירת הגג. התביעה ביקשה לאכוף את החוזה ולתבוע פיצויים בגין הפרתו. בית המשפט מצא כי הנתבעים לא הסכימו לבנייה ולשימוש בשטח המחסן והמילוי כחלק משטח המגורים של הדירה. לשון החוזה הייתה ברורה ולא הצביעה על הסכמה כלשהי לבנייה או לשימוש למגורים. נסיבות כריתת החוזה וגורמים חיצוניים תמכו בטענות הנתבעים. כמו כן, קבע בית המשפט כי זכויות הבנייה לא הועברו לתובע. כל זכויות הבנייה הקיימות היו שייכות לאלמליך, ולא הייתה כל עדות להעברתן. באשר לרישום שטח המחסן והמילוי כנספחים לדירה, פסק בית המשפט לטובת התובעת. הנתבעים היו מחויבים חוזית לרשום שטחים אלה אך לא עשו כן. בית המשפט ראה בכך הפרה יסודית של החוזה. עם זאת, צוין כי הנתבעים עשו מאמצים לרשום את הנכס, אם כי ניסיונות אלה לא עמדו בחובה לעשות כל שביכולתם. לתובע נפסקו פיצויים מופחתים בסך 20,000 דולר במקום 40,000 דולר שהוסכם עליהם, שכן לאחרון לא היה קשר סביר עם הנזק הנראה לעין בעת כריתת החוזה. התביעה נגד אלמליך נדחתה כבלתי מבוססת, וכץ חויב לשלם את שכר טרחתו. בית המשפט קבע כי הנתבעות, דנה ורוני, ישלמו לתובע ביחד ולחוד את סכום הנזק המופחת. לבסוף, לא היה צו להוצאות, אך התובע חויב לשלם את הוצאותיו המשפטיות של אלמליך.