ב"ל 10177/05

תקציר

בית המשפט הכריע במספר בקשות הנוגעות לבקשות הנתבעת להארכת מועד ושינויים באופי ההליך. ראשית, הבקשה להארכת המועד להגשת כתב הגנה הוגשה על ידי הנתבע ביום 28.2.2005, ולמרות שהיא התיישרה לאחר הגשת כתב ההגנה ביום 7.3.2005, עדיין דן בית המשפט לגופה. הנאשם טען כי התיק דורש התייחסות של הפרקליטות, וההתייעצות יכולה להביא לחיסכון בזמן לכל הצדדים. עם זאת, בית המשפט סבר כי אין צורך ליתן ארכה, שכן היסוד הבסיסי של ההגנה כבר נאמר, וניתן יהיה להתייחס בהמשך לעובדות הספציפיות הנוגעות לעניינו של כל תובע. שנית, בית המשפט התייחס לבקשת הנתבע לשנות את אופי ההליך ולפצל את הטענות לדיונים פרטניים. הנתבעת טענה לדיון מקדמי ולתצהירים פרטניים לכל תובע, ואילו בא כוח התובעים התנגד לכך וקבע כי המורכבות בתיק היא משפטית בעיקרה ובמרכזה השאלה האם ניתן להתייחס למרכז חייהם של התובעים בירושלים למרות המגורים מחוץ לתחומה המוניציפאלי. בית המשפט, שהכיר בקיומן של שאלות משפטיות ועובדתיות משותפות ברחבי הקבוצה, הציע דיון דו-שלבי. השלב הראשון יעסוק בעקרונות החלים על כלל התובעים, ובמידת הצורך, השלב השני יתעמק לגופו של עניין. דיון מקדמי נקבע ל-16 במארס 2005 כדי להזמין דיון בפיצול המוצע ולקבוע מוסכמות וחלוקות. דיון זה לא יכלול הצגת ראיות, אלא יתמקד בקביעת לוח הזמנים והפרמטרים לגישה הדו-שלבית. בנוסף, דחה בית המשפט את בקשת הנאשם לדחות את מועד הדיון כדי לאפשר זמן להתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה. בא כוח התובעים התנגד לדחייה זו, בטענה כי הנתבע מנסה להתמהמה. עם זאת, בית המשפט ביקש לאזן את הדחיפות וקבע את הדיון המקדמי למועד המוקדם ביותר, תוך הבטחת נוכחותו של נציג היועץ המשפטי לממשלה. לבסוף, אישר בית המשפט כי לא יתקיים הליך הוכחות ב-16 במארס 2005, ובמקום זאת יתקיים דיון מקדמי להכרעה בהיבטים הלוגיסטיים של הדיון הדו-שלבי. ההחלטה הועברה לצדדים וליועץ המשפטי לממשלה באמצעות פקס.