ע"מ 3197/06

תקציר

פסק הדין מתייחס למקרה בו הואשם המערער, זכיא א/א חמיד מחמוד עוונמה, בביצוע שירותים עבור התאחדות בלתי מותרת, ובפרט הג'יהאד האיסלאמי. אחותו של המערער, על פי הסדר החלוקה, קיבלה סכומים חודשיים אותם חילקה לאחר מכן לפעילי הג'יהאד האיסלאמי. המערערת סייעה לאחותה בכך שקיבלה את הכספים בחשבון הבנק שלה ומשכה אותם באופן אישי או באמצעות הצגת תעודת זהות. התביעה טענה כי המערער היה מודע לכך שהכסף הגיע ממפקדת הג'יהאד האיסלאמי ונועד לממן את פעילות הארגון. בית משפט קמא קיבל טענה זו והורה על מעצרו של אוונמה עד תום ההליכים, החלטה עליה ערערה ההגנה. בערעור נטען כי המערערת פעלה בתום לב וללא ידיעת הקשר של אחותה לג'יהאד האיסלאמי, וביקשה את שחרורה בתנאים מסוימים שיקבע בית המשפט. עם זאת, התובע הצבאי התנגד לערר וטען כי המערער פעל במודע. השופט הסכים עם התביעה, וקבע כי יש די ראיות לכאורה לכך שהמערערת ידעה על מעורבותה של אחותה בג'יהאד האיסלאמי. השופט הדגיש את הצורך בנקיטת צעדים מחמירים נגד ארגוני הטרור ומערכות התמיכה בהם, לרבות התשתית הכלכלית שלהם. נוכח סיועו הישיר של המערערת לג'יהאד האסלאמי, אישר השופט את החלטת בית משפט קמא, בקובעו כי האינטרס הציבורי במעצרו של המערער גובר על האינטרס הפרטי שלה, ודחה את הערעור.