ת"א 23199-08-16

תקציר

חמש סוכנויות נסיעות (המבקשות) סירבו לחתום על הסכם עם בריטיש איירווייז (BA) שיוותר על זכותן לקבל עמלות, בניגוד לסוכנויות נסיעות רבות אחרות. בעקבות סירוב זה, חסמה BA את גישתם של המבקשים לטיסותיה ולמידע הקשור אליה באמצעות מערכות ההפצה הגלובליות (GDS) המשמשות את סוכני הנסיעות. לאחר מכן הגישו המבקשים בקשה לצו מניעה זמני נגד BA ושלוש חברות בינלאומיות - Amadeus IT Holdings SA, Sabre Corporation ו-Travelport Services Limited - בטענה בין היתר כי BA הפרה את ההסכם, כי קיים הסדר כובל בלתי חוקי וכי חופש העיסוק שלהן נפגע. מנגד, טענה BA כי יש לה זכות לנהל עסקים עם סוכנים המעוניינים לשתף פעולה תחת חוזה מחייב וכי לא ניתן לכפות עליה גישה והטבות למבקשים. לאחר ששקל את הטענות, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות המבקשים, וסבר כי הן מוטלות בספק רב, והוסיף ומצא כי מאזן הנוחות ושיקולי ההון העצמי נוטה לטובת BA. המבקשים לא קיבלו את הצעתה של BA לחתום על חוזה חדש, וזכותה של BA לנהל את עסקיה ולהחליט מי יוכל לגשת לנתונים שלה. בנוסף, נתח השוק של BA בקרב המבקשים היה נמוך, והמבקשים יכלו להזמין טיסות ללא הגבלה על חברות תעופה אחרות או באמצעים אחרים. מאחר שלמבקשים הייתה אפשרות לחתום על חוזה עם BA ולמנוע כל נזק, הנזק הפוטנציאלי ל-BA ממניפולציה בלתי מורשית של נתוניה עלה על הנזק הנטען למבקשים. יתר על כן, המבקשים לא גילו כי BA סייעה להם לבצע שינויים גם לאחר סיום היחסים המסחריים, דבר שבית המשפט ראה בו גורם משמעותי. לפיכך, הבקשה לצו מניעה זמני נדחתה, והצו הארעי הקודם בוטל. כמו כן חויבו המבקשים לשלם הוצאות בסך 20,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים.