ת"א 2238/08

תקציר

פסק הדין דן בשתי טענות מרכזיות הנוגעות להסכם קומבינציה להקמת בניין. התביעה הראשונה מוגשת על ידי התובעים, שהם בעלי הקרקע, כנגד הנתבע, קבלן שלא השלים את בניית הבניין כפי שהוסכם בהסכם הקומבינציה. התובעים מבקשים לבטל את ההסכם בשל הפרות יסודיות ומתמשכות של הנתבעת, לרבות אי השלמת הבנייה תוך זמן סביר, אי חידוש היתר בנייה שפג תוקפו ומכירת דירות בניגוד לקצב המכירה המוסכם. בית המשפט פוסק לטובת התובעים, ומגיע למסקנה כי הנתבעת אכן הפרה את ההסכם בדרכים האמורות, ומקנה לתובעים את הזכות לבטלו. עוד קובע בית המשפט כי הודעת הביטול של התובעים הייתה כדין, שכן הם פעלו בתום לב ולא ויתרו על זכותם לבטל. את התביעה השנייה מגיש עו"ד שמואל, הטוען כי סיכום הדברים שחתם עם הנתבעת, המתווה מכירת חמש דירות, הוא הסכם תקף ומחייב. בית המשפט בוחן את המסמך ומגיע למסקנה כי אין מדובר בהסכם מכר מחייב אלא בשלב מקדמי לקראת חוזה מפורט עתידי. זאת ועוד, תוספת להסכם הקומבינציה, עליה חתמו חלק מהתובעים, נמצאה אף היא פסולה מאחר שלא עמדה בתנאים לאכיפתו. כתוצאה מכך, תביעתו של שמואל נדחית. פסק הדין מתייחס גם לתביעות שכנגד שהגישו רוכשים שרכשו דירות מהנתבע על בסיס הסכמי מכר. בית המשפט קובע כי הסכמים אלו אינם ניתנים לאכיפה כנגד התובעים (בעלי הקרקע) מאחר והסכם הקומבינציה בוטל כדין, והנתבעת אינה יכולה עוד לעמוד בהתחייבויותיה על פי הסכמי המכר. בנוסף, בעלי הקרקע אינם אחראים כלפי הרוכשים על פי הסכמי המכר, שכן הם אינם צד להם ולא מכרו את הדירות. עם זאת, הרוכשים רשאים לתבוע מהנתבע השבת פיקדונות ופיצויים בהליך נפרד. לבסוף, בית המשפט מורה לנתבעת להחזיר פיקדון בסך 30,000 ₪ לרוכש, ברוט, שהגיש הודעת צד ג'. בית המשפט גם פוסק לתובעים הוצאות ושכר טרחת עורכי דין שיישאו בהם הנתבעים.