ע"א 8837/05

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על תוקפה וביצועה של עסקת מקרקעין שבה עיסא, שפעל כסוכנו של איברהים, שבתורו היה סוכן של המערערים, הפך למרכזי. הערעור נדחה ואישר את פסק דינו של בית משפט קמא. נטען כי למרות היעדר הבהרה ראשונית בנוגע לעסקה שביצע עיסא במקום איברהים, נמצא כי עיסא מאושר מכללא על פי ההסכם. יתר על כן, העסקה אושרה לאחר מכן כאשר המשיב ואיברהים ניסחו את ההסכם באמצעות נוטריון, ובכך עמדו בדרישות החוק. המחלוקת האם שולמה התמורה בגין המכירה נותרה בלתי פתורה בשל חוסר עקביות בחשבונות הצדדים. בית המשפט המשיך להסתמך על קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא, ולא מצא נסיבות חריגות לביטול ממצאים אלה. ייפוי הכוח הבלתי חוזר עליו חתם איברהים, המאשר את קבלת מלוא התמורה, שימש גורם מכריע המערער את טענות המערערים לאי תשלום. המערערים לא הציגו ראיות משכנעות לסתור מסמך זה. בית המשפט עמד על עקרונות המבטיחים את אמינות החוזה, ודחה את טענות המערערים כי נוסח ייפוי הכוח היה חסר חשיבות. בסופו של דבר, הראיות, על אף פגמיה, לא שינו את מסקנותיו של בית משפט קמא התומכות בטענת המשיב לתשלום. משכך, נדחה הערעור, והמערערים חויבו לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המשיב. להחלטה זו הצטרפו המשנה לנשיא א' ריבלין והשופט ח' מלצר, שניתנו על ידי השופט א' רובינשטיין.