ת"פ 3161/07

תקציר

הנאשם, יעקב בוזגלו, הואשם בשוד בנסיבות מחמירות ובכליאת שווא. האירוע התרחש ב-3 בספטמבר 2007, כאשר הנאשם ושותפו האלמוני הציעו לגבר החרדי, י.ר., שירותי מין בתמורה לכסף. י.ר. הסכים והלך בעקבות השניים לדירה בירושלים. הנאשם דרש תשלום מי.ר. אך הוא סירב עד שיראה את הילדה. במקום התפתח עימות מילולי, במהלכו חסם הנאשם את דרכו של י.ר. למטה. לאחר מכן דפק הנאשם על דלת דירה, ושני דיירים, יונתן טויטו ויוחנן חממי, הצטרפו לקטטה ולקחו את ארנקו של י.ר. הנאשם הורה לי.ר. להיכנס לדירה, שם איימו עליו, הכו אותו והתחשמלו. י.ר. נמלט מהדירה ובסופו של דבר אפשרו לו הנאשמים לצאת מהבניין. בית המשפט הרשיע את בוזגלו בשני האישומים. טענת התביעה נתמכה בעדותו של י.ר. וכן בעדויות שמסרו טויטו וחמאמי במשטרה, שהתקבלו כראיות. הן טויטו והן חמאמי היו שותפים לפשע ועמדו למשפט. בדבריהם זוהה בוזגלו כמשתתף פעיל בתקיפה. גרסתו של הנאשם לאירועים, בה הציג עצמו כמתווך פסיבי, לא הייתה אמינה. התנהגותו במהלך האירוע ולאחריו, לרבות התחמקותו מהמשטרה במשך חודשיים, סתרה את טענותיו. כמו כן, בית המשפט מצא כי הנאשם שיקר בהודעותיו ובמהלך עדותו, דבר התומך בטענת התביעה. מהראיות עולה כי בוזגלו השתתף בשני שלבי האירוע ותרם לביצוע העבירות. גם אם בית המשפט היה מקבל את טענתו לפסיביות בשלב הראשון, מעשיו היוו פעולה משותפת. בנוסף, קבע בית המשפט כי עבירת השוד, שבוצעה בנשק ובחברת אחרים, היא עבירה בנסיבות מחמירות. לבסוף, הרשיע בית המשפט את בוזגלו במאסר שווא בגין הגבלת תנועתו של י.ר. במהלך האירוע. התביעה הצליחה להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר, מה שהוביל להרשעתו בשני האישומים.