ב"ל 35663-07-21

תקציר

התובע, נהג חלוקה בעל עבר של עבודה פיזית, הגיש תביעה כנגד הנתבע, בה ביקש להכיר בפגיעתו בכתפו כתאונת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי. התביעה נדחתה במקור, מה שהוביל לערעור הנוכחי. התובע טען כי עבודתו כללה תנועות חוזרות ונשנות והרמת משאות כבדים, שגרמו לקרעים בגיד הכתף. עם זאת, בית המשפט מצא כי פעולות העבודה של התובע היו מגוונות ולא בוצעו באופן שגרתי או רציף, תוך אי עמידה בקריטריונים למיקרוטראומה. המפתח להחלטה זו היה ההבנה כי עבודתו של התובע כללה לא רק הרמה ופריקה של סחורות, אלא כללה גם נהיגה, נשיאה וסידור, ולכן לא ניתן להשוות אותה להשפעה חוזרת ונשנית של טיפות מים על סלע. יתר על כן, התובע לא הביא ראיות מספיקות לפעולות חוזרות ספציפיות הקשורות לכתפיו, ולא הוכח משכן ותדירותן של פעולות אלה. ללא תשתית עובדתית מוכחת למיקרוטראומה וללא קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין פגיעתו, פסק בית המשפט כנגד תביעת התובע. יש לציין כי ההחלטה הדגישה כי עבודה פיזית קשה לבדה אינה מספיקה כדי להצדיק תביעה בגין פגיעה בעבודה, ובמקום זאת נדרשת תשתית עובדתית מוכחת למיקרוטראומה. מקרה זה מחזק את הצורך בתשתית ראייתית איתנה בתביעות מיקרוטראומה, המבטיחה כי התיאוריה מיושמת בגבולותיה המיועדים.