תלה"מ 37009-07-21

תקציר

התביעה, הדורשת לבטל או להפחית את תשלומי מזונות האב בשל ניתוק הקשר של ילדיו עמו, מתקבלת בחלקה. השופט קובע תחילה כי כקתולים, הדין האישי החל על הצדדים בנוגע למזונות ילדים הוא דיני המשפחה של הקהילות הקתוליות המזרחיות. על פי חוק זה, האב מחויב לפרנס את ילדיו הקטינים עד שיוכלו לכלכל את עצמם כלכלית, ואילו חובת האם לפרנס את ילדיה מסתיימת עם נישואיהם. חובת מזונות הילדים מוטלת על האב בלבד, גם אם מצבו הכלכלי קשה, אלא אם כן אין ביכולתו להשתכר. השופט מדגיש כי תביעות מזונות, כמו כל תביעה כספית אחרת, חייבות להיות מוכחות בראיות, ובית המשפט אינו יכול להסתמך על ניחושים. בהמשך מתייחס השופט לבקשת האב לבטל או להפחית את תשלומי המזונות בשל סירוב ילדיו לקיים עמו כל קשר – תופעה המכונה "בן מורד". השופט מציין כי את הסנקציה החמורה של ביטול תשלום מזונות יש להטיל רק במקרים קיצוניים, ותמיד יש לשקול חלופה מתונה יותר, כגון הפחתה. לאחר בחינת מאמצי שני הצדדים לחדש את הקשר של האב עם ילדיו, מגיעה השופטת למסקנה כי האב אינו אשם בקשר שניתק ועשה ניסיונות כנים לחדש את הקשר. לפיכך, בעוד שחובת האב לשלם מזונות ילדים לא תבוטל, היא תופחת באופן מתון. השופטת קובעת כי תשלומי מזונות האב אמורים לכסות את צרכיהם המינימליים של הקטינים, שבמקרה זה נקבעים על 2,000 ש"ח לחודש לילד, בנוסף להוצאות אחזקת בית המשפחה. לאחר מכן פונה השופט למצבם הכלכלי של שני הצדדים ומגיע למסקנה כי לאב הכנסה גבוהה משמעותית מזו של האם, אם כי אף אחד מהצדדים לא הצליח להוכיח את הכנסתם המדויקת. למרות הכנסתו הגבוהה יותר של האב, השופט קובע כי רמת החיים של המשפחה לא הייתה חריגה, בהתבסס על הוצאות האם על הילדים, שהוכחו כמתונות. באשר לחלוקת ההוצאות לצרכי הבריאות והחינוך החריגים של הקטינים, נדרש כעת האב להשתתף רק במחצית מההוצאות, שכן הקטינים מסרבים ליצור עמו קשר. השופטת גם נותנת הנחיות מפורטות לחלוקת התשלומים, התקשורת בין ההורים בנוגע לתשלומים אלה, קצבאות הילדים והמענקים. לבסוף, השופטת מביעה תקווה כי הילדים ישקמו את הקשר עם אביהם ומדגישה כי שיקום קשר זה הוא לטובת הקטינים. תשלומי המזונות המופחתים נקבעים על 4,000 שקלים לחודש לשני הילדים וישולמו עד הגיעו לכל ילד לגיל 18 או עד סיום התיכון, המאוחר מביניהם.