תא"ק 1183-03-12

תקציר

התובעת, עטר, בעלת נכס שהושכר ל-DHL, הגישה תביעה לפיצויים כספיים בגין הפרה לכאורה של הסכם השכירות על ידי DHL. התביעה כוללת את הפרש דמי השכירות בין ההסכם המקורי לבין התעריף המופחת שהתקבל מדייר חלופי, וכן פיצויים מוסכמים וריבית חוזית. DHL טוענת להגנתה כי עמדה בהתחייבויותיה בכך ששילמה דמי שכירות של שישה חודשים כמוסכם וכי ההפחתה בדמי השכירות נבעה מהשקעות ושיפוצים של הדייר החלופי. DHL מבקשת להגן על התביעה, בטענה כי יש לה הגנה סבירה ואין לשלול ממנה את זכותה לשימוע. בית המשפט, בהסכמתו כי ההגנה של DHL אינה בדייה גרידא ויש לה הצדקה, נותן רשות להגן על התביעה. השופט מדגיש את הממד החוקתי של הזכות להתגונן ואת הרף הנמוך לכך. התצהיר והטיעונים של DHL חושפים הגנה אפשרית, לרבות טענות משפטיות, והשופטת מוצאת ממש בטענותיה בנוגע להשפעת השיפוצים של הדייר החלופי על שכר הדירה. כמו כן, השופטת מציינת כי יש להבהיר את טענותיה של DHL בדבר היותה של הריבית בלתי סבירה ומוגזמת. ההחלטה לאפשר ל-DHL להתגונן מושפעת גם מחוסר יכולתה של התובעת לשלול לחלוטין את הגנתה של DHL במהלך החקירה הנגדית. בעקבות זאת, השופט מורה לעטר לשלם ל-DHL 10,000 ₪ הוצאות בקשה ומפנה את התיק להכרעה נוספת בפני שופט.