צ"א 34425-05-17

תקציר

הנאשם, העומד בפני אישום פלילי, הגיש בקשה להפסקת ההליכים בנימוק של אי כשירותו לכאורה לעמוד לדין. על בית המשפט מוטלת המשימה לקבוע האם הנאשם מסוגל להבין את ההליכים המשפטיים נגדו, להגן על עצמו, להעריך את חומרת האישומים ולתקשר עם עורך דינו. ההחלטה נשענת על סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי, המתווה את הליך הפסקת ההליכים המשפטיים נגד מי שאינו כשיר לעמוד לדין. על בית המשפט לקבוע האם מצבו של הנאשם נופל תחת הקטגוריות המפורטות בחוק טיפול בחולי נפש או בחוק הסעד. נטל ההוכחה מוטל על הנאשם להוכיח את אי כשירותו לעמוד לדין, וסטנדרט ההוכחה הנדרש מבוסס על מאזן ההסתברויות ולא על הספק הסביר. בית המשפט מכיר במצבו הרפואי של הנאשם ובחוות דעת המומחים המצביעות על ספק סביר לגבי כשירותו. עם זאת, הראיות שהציגה ההגנה אינן עומדות ברף ההוכחה הנדרש. חוות הדעת של הפסיכיאטר המחוזי והסניגור, אף שהן מצביעות על ירידה קוגניטיבית, אינן מבססות באופן חד משמעי את חוסר יכולתו של הנאשם להבין את ההליך המשפטי. זאת ועוד, התנהלותו של הנאשם במהלך הבדיקות והאינטראקציות שלו עם מומחים, כמו גם יכולתו לזכור אירועים משמעותיים, מצביעים על הבנה בסיסית של ההליך. מינוי אפוטרופוס לנאשם בהליך נפרד בבית המשפט לענייני משפחה אינו נחשב כמכריע בכשירותו במשפט הפלילי. בסופו של דבר, בית המשפט קובע כי הנאשם לא עמד בהצלחה בנטל ההוכחה המוטל עליו ולכן בקשתו להפסיק את ההליכים בעילה של אי כשירות לעמוד לדין נדחית. בית המשפט קובע כי הנאשם כשיר לעמוד לדין ולהשתתף בכל שלבי ההליך המשפטי. פסק דין זה מחייב, דוחה את בקשת הנאשם ומאפשר את המשך ההליך הפלילי.