ע"א 52824-08-20

תקציר

פסק הדין במקרה זה עוסק בסכסוך בין קיבוץ לאחד מחבריו על תקנות פנסיה. תקנון הקיבוץ קובע כי על החברים לוודא כי הפנסיה שלהם ממומנת כראוי, ובמקרה של גירעון רשאי הקיבוץ לנכות את הסכומים הדרושים מכספי חלוקת הרווחים לכיסוי ההוצאות. החבר המדובר משך כספים מקרן הפנסיה, מה שגרם לגירעון. הקיבוץ, הפועל על פי זכותו הרגולטורית, ניכה מכספי החבר חלוקת רווחים 22,000 שקל - בסך 71,225 שקל ו-8,000 שקל - והעביר אותם לקרן הפנסיה לכיסוי הגירעון. החבר טען כי מאחר שהקיבוץ הודיע לו על זכאותו לכספי חלוקת הרווחים, כספים אלה הפכו לרכושו, והקיבוץ אינו יכול להעבירם ללא הסכמתו. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת הקיבוץ, וקבע כי זכותו של החבר לכספים אלה היא חובה ואינה מקנה בעלות. יתר על כן, הודעת הקיבוץ לחבר לא העבירה את הבעלות על הכספים, אלא רק זכותה אותו. לפיכך, פעולות הקיבוץ היו חוקיות, ותביעתו של החבר נדחתה. כמו כן הורה השופט לחבר לשלם לקיבוץ 10,000 שקל שכר טרחת עורך דין, בצירוף אגרות בית המשפט הכרוכות בערעור.