דב"ע לה/17 - 3

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור בתיק בין מנהל עסקים לשעבר, מר מרדכי רוזנצוויג, לבין מעסיקו לשעבר, טקס כץ בע"מ, בנוגע להטבות תעסוקה שונות. המנהל פוטר בשל אי שיתוף פעולה עם מנכ"ל חדש שמונה לאחרונה. בית המשפט דן תחילה בדין החל על פיצויי פיטורים ובהפרש שבין סעיף 16 לסעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים. היא מדגישה כי קוד העבודה, אליו על בית המשפט להתייחס על פי החוק, אינו מיועד למנהלים אלא לעובדי ייצור ושירותים. לכן, סטנדרט שונה חל על מנהלים, המחייב אותם להקפיד על עניינים מחמירים יותר ורמה גבוהה יותר של מסירות ושיתוף פעולה. בית הדין קובע כי חוסר שיתוף הפעולה של המנהל, אף שאינו מוצדק, אינו מהווה הפרת משמעת חמורה המצדיקה שלילת פיצויי פיטורים. טקס כץ נדרש לשלם את מלוא פיצויי הפיטורים. באשר לפדיון חופשה שנתית, בית הדין מסכים עם החלטת בית הדין האזורי, הפוסק למנהל פדיון חופשה על סמך הודאת המעסיק. ערעורו של המנהל לדיון בהודעה מוקדמת נדחה, שכן בית הדין מוצא כי הפיטורים המיידיים לא היו אמצעי משמעת אלא תוצאה של יחסים פגומים. כן נדון הבסיס לחישוב עמלת העמלה, כאשר בית המשפט מאשר את החלטת בית הדין האזורי לטובת השיטה המוצעת של המנהל. בית המשפט דוחה את ערעורו של טקס כץ בעניין פיצוי הלנה בגין דמי העמלה, שכן הטעות בחישוב התגלתה רק לאחר פסק הדין. בנוסף, בית המשפט פוסק את החובה לנכות מס הכנסה מהסכומים שנפסקו, וקובע כי היא נובעת מפקודת מס הכנסה ואינה דורשת הוראה ספציפית בפסק הדין. לבסוף, באשר לשיעורי הריבית, בית המשפט מתאים את הריבית הנגבית מטקס כץ לתקופות שונות, תוך התאמתו לחוקים החלים. ככלל, ערעורו של המנהל מתקבל באופן חלקי, וערעורו של טקס כץ נדחה, למעט התאמת הריבית. טקס כץ חויב לשלם למנהל פיצויי פיטורים מוגדלים ולכסות את הוצאות הערעור שלו, שהופחתו ל-500 ל"י בשל קבלתו החלקית של ערעור המנהל.