ת"א 54588-12-17

תקציר

בית המשפט מצא כי אין מקום לקבוע פיצוי בגין לשון הרע לכאורה נגד קבוצת אנשים במקרה זה. התביעה, שהוגשה על ידי עמותה רשומה, לא זיהתה באופן פרטני מי מחבריה או מתומכיה שהושמצו. המחוקק התווה באופן ספציפי דרך פעולה במקרים של לשון הרע הנוגעת לקבוצה, המחייבת הגשת כתב אישום באישור היועץ המשפטי לממשלה. ככזו, התביעה אינה עומדת בדרישות החוק ללשון הרע נגד קבוצה. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי אין להתערב במחלוקות אידיאולוגיות, וכי יש להתחשב בזירה הציבורית בה פעל התובע בעת בחינת התביעה. התובע, לאחר שמיצב עצמו במרחב הציבורי, צריך להיחשב כאיש ציבור, דבר המגביל עוד יותר את תחולתם של דיני לשון הרע. במקרה זה, הפרסומים המדוברים, אף שאינם מחמיאים, אינם מהווים עוולת לשון הרע שכן הם אינם מכוונים באופן ספציפי לאדם מזוהה כלשהו. לפיכך, התביעה נדחית ללא צו להוצאות, כדי לא ללבות את להבות המחלוקת האידיאולוגית הזו.