רע"פ 1536/20

תקציר

ערעורו של המבקש למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים נדחה. המבקש הורשע תחילה על ידי בית משפט השלום בירושלים באפריל 2019 בתקיפה ובאיומים על אשתו בשלוש הזדמנויות שונות, אך הודה באשמה. האירועים כללו דחיפת כיסא, אגרופים, איומים בסכין ובעיטות, כל אלה המחישו אלימות חוזרת ונשנית כלפי המתלונן. בית משפט השלום גזר עליו 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצויים למתלונן, תוך ציון חומרת מעשיו ועבירות חוזרות ונשנות. למרות מצבו הבריאותי המידרדר של המבקש, לרבות אבחנה של דמנציה, אישר בית המשפט המחוזי את גזר הדין, תוך שהוא מדגיש את האיום המתמשך הנשקף ממנו בשל היסטוריה של אלימות, לרבות הרשעה משנת 2010. בבקשתו לחופשה בערעור טען המבקש לעונש מופחת, בנימוק בריאותו והצורך של המתלוננת בסיועו. עם זאת, בית המשפט העליון לא מצא כל סוגיה משפטית מהותית או חריגה משמעותית ממדיניות הענישה שנקבעה כדי להצדיק ערעור נוסף. בית המשפט הדגיש את חשיבות הרתעת אלימות במשפחה והגנה על קורבנות פוטנציאליים מפני פגיעה נוספת. לפיכך, גזר הדין המקורי נשמר, ובקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין נקבעה כמיותרת. בית המשפט הודיע לשירות בתי הסוהר על מצבו הבריאותי.