תא"מ 30532-01-20

תקציר

השופט פסק לטובת התובע בתביעה על הסכם שכירות. עדותו של התובע תאמה את הסכם השכירות שנחתם, בעוד גרסת הנתבעים לאירועים הייתה סותרת וחסרת ראיות. השופטת קבעה כי ההסכם שנחתם ביום 30.5.2018 הוא המסגרת המחייבת המסדירה את היחסים בין הצדדים. טענות הנתבעים בדבר הסכמים בעל פה ופגמים בכריתת חוזה השכירות נדחו בשל חוסר ראיות וסתירות בעדותם. השופטת דחתה גם את טענת הנתבעים כי פונו מהנכס, וקבעה כי אין זה סביר שהתובע ימתין שבעה חודשים לפינויים. הנתבעים חויבו לשלם לתובע דמי שכירות בסך 8,000 ₪ למשך ארבעה חודשים עד תום תקופת ההתקשרות, וכן 961 ₪ בגין תשלומים ששולמו לעירייה. לתובע נפסקו 500 ₪ עבור הוצאות צביעה אך תביעתו להתקנת גופי תאורה נדחתה. השופטת דחתה גם את תביעת התובע לפיצויי עוגמת נפש. הסכום הכולל שחבו הנתבעים לתובעים נקבע על 9,461 ₪, בצירוף אגרת בית משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 4,800 ₪. לנאשמים ניתנו 30 יום לבצע את התשלום, או לעמוד בפני חיובי ריבית. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 5.9.2022.