ע"א 9971-01-24

תקציר

ערכאת הערעור החליטה לדחות את הערעור על פסק דינו של בית משפט קמא בתביעת לשון הרע. פסק הדין מסתמך במידה רבה על עדויותיהם ומהימנותם של עדים שהופיעו בפני בית משפט קמא, ומאחר שערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בשומות אלה, הערעור נדחה. קביעתו של בית משפט קמא כי הדוא"ל והסרטון של הנתבעים מהווים לשון הרע הייתה מנומקת היטב ותאמה את הטענות שהוצגו. יתר על כן, בית המשפט מסכים עם קבלתו של בית משפט קמא את הגנת האמת והגנות תום הלב של הנתבעים, כמפורט בסעיפים 14 ו-15 לחוק איסור לשון הרע. המייל והסרטון המדוברים נמצאו כמשקפים את המציאות העובדתית ונשלחו במסגרת פרמטרים של תום לב. בית המשפט הצטרף גם לממצאיו של בית משפט קמא באשר להגנת תום הלב, השוקלת היבטים אובייקטיביים וסובייקטיביים כאחד. טענות המערערים בדבר טעויות בהנמקתו של בית משפט קמא לא היו משכנעות דיין כדי להצדיק התערבות בפסק הדין. אשר על כן, הערעור נדחה, והמערערים נדרשים לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המשיב.