ע"א 372/90

תקציר

בפסק דין זה פוסק השופט י' מלץ בתביעה שהגיש אדם בשם אהרון גינדי שנפגע בראשו בתאונה בעבודה באוקטובר 1982 ולאחר מכן חלה בטרשת נפוצה. גינדי תבע פיצויים ממעסיקו, אהרון קריסטל - חברה קבלנית לעבודות צבע בע"מ, בשל המחלה שלדעתו נגרמה כתוצאה מהתאונה. הצדדים התפשרו בנושא האחריות והסכימו כי החברה תשלם 70% מנזקיה של גינדי. הערעור בפני השופט י' מלץ מתייחס למספר היבטים של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים משנת 1989, אשר הורה לחברה לשלם לגינדי 500,030 ש"ח בתוספת הוצאות ושכר טרחת עורך דין. הן גינדי והן החברה ערערו על היבטים מסוימים בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. השופט י' מלץ בוחן את הטענות הנוגעות לסיוע וסיעוד, עזרה במשק הבית, פיצוי בגין הפסד פיצויי פיטורים והוצאות דיור. באשר לסיוע וטיפול סיעודי, השופטת מסכימה עם פסיקת בית המשפט המחוזי בסך 200,000 ש"ח, ומציינת כי עלותו של עובד זר ראויה ועולה בקנה אחד עם המקובל. השופטת דוחה גם את טענותיה של גינדי הנוגעות לעזרה במשק הבית, וקובעת כי הדבר כבר נלקח בחשבון בפסק הסיוע והסיעוד. בסוגיית פיצויי הפיטורים מצדד השופט י' מלץ בחברה וקובע כי פסיקת 30,000 ש"ח על ידי בית המשפט המחוזי לא הייתה מוצדקת שכן לא הוכחה דיה. עם זאת, בנוגע לדיור, השופט חולק על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שפסק לגינדי סכום מופחת בגין שינויים נדרשים בדירתו. השופט י. מלץ קובע כי העלות המלאה של השינויים, המוערכת בכ-28,500 דולר, צריכה להיות מכוסה על ידי החברה שכן הם קשורים ישירות למעשה הנזק ונדרשים באופן מיידי. השופט י' מלץ מגיע למסקנה כי הערעור הנגדי של החברה נדחה וערעורו של גינדי מתקבל באופן חלקי. החברה חויבה לשלם לגינדי 9,450 ש"ח נוספים, וכן 5,000 ש"ח הוצאות ושכר טרחת עורך דין. הנשיא שמגר והשופט א' גולדברג מסכימים עם פסק הדין.