פש"ר 68/86

תקציר

פסק הדין דן בזכויות הבעלות בדירה המצויה באיו"ש, הנמצאת מחוץ לתחום השיפוט של חוק המקרקעין. הדירה המדוברת אוכלסה על ידי גורמים שונים על פני תקופות זמן שונות, מה שהוביל לתביעות בעלות סותרות. בית המשפט בחן את טענותיה של מעטוף, שטענה כי רכשו את הדירה אך מעולם לא קיבלו חזקה בה בשל הדיירים, האם והבת, סוניה שמרון ונחמה חזין. לטענת מעטוף, שמרון רכשה את הדירה אך לא שילמה את מלוא התמורה עבורה, ולכן החזקתו של חזין בדירה אינה לגיטימית. עם זאת, השופט פסק לטובת דהר, שטען גם הוא לבעלות על הדירה. זכויותיה של דאהר נבעו מחזין, לו מכרה את הדירה. השופטת קיבלה את הטענה כי זכויותיהם של חזין, ולאחר מכן של דהר, תקפות, שכן שניהם החזיקו בדירה שנים רבות ללא מחלוקת מצד כוכב השומרון בע"מ, החברה שניהלה את הדירה או כל גורם אחר. גורם מרכזי בפסק הדין היה אחריותו של מעטוף, כפי שהותוותה בהסכם הרכישה, לטפל ברישום זכויותיהם בדירה, דבר שלא עשו כן. יתר על כן, השופט הדגיש את השיהוי הבלתי סביר של מעטום במימוש זכויותיהם, וציין כי הם לא נקטו כל פעולה משמעותית כדי לקבל חזקה בדירה הכבושה או לברר את זכויותיהם, למרות שידעו שהדירה לא נרשמה על שמם. השופט הדגיש גם את המורכבויות ואי הסדרים סביב הליך הפירוק של כוכב השומרון בע"מ וכינוס הנכסים, אך הגיע למסקנה כי לא ניתן לייחס נושאים אלה לשמרון או לחזין. בסופו של דבר, השופט הורה לרשום את הזכויות בדירה על שמו של דהר והחליט שלא להוציא צו להוצאות לאור הנסיבות המורכבות. פסק הדין ניתן על סמך משקלן המצטבר של הראיות, תוך שימת דגש מיוחד על השיהוי וחוסר המעש מצד מעטוף, כמו גם האחריות לרישום המפורטת בהסכם הרכישה.