מ"ח 10728/07
החלטה עליון
תקציר
המבקש ביקש לקיים משפט חוזר משני טעמים: ראשית, קיומן של ראיות חדשות העשויות לשנות את התוצאה לטובתו, ושנית, כי נגרם עיוות דין. בפסק הדין נקבע כי המבקש לא הציג כל ראיה ממשית חדשה שיש בה כדי לשנות את תוצאת המשפט, למרות שניתנה לו הזדמנות לעשות כן במהלך ההליך המקורי. טענת המבקש בדבר עדותו הפוטנציאלית של לב אינה נחשבת ראיה חדשה, שכן מדובר באפשרות שניתן היה לבחון באותה עת. גם דו"ח החוקר הפרטי בנוגע למצבו הנפשי של לב אינו נחשב ראיה מספקת כדי להצדיק משפט חוזר. יתר על כן, גם אם לב היה מעיד לטובת המבקש, לא היה בכך כדי לגבור על הראיות הנסיבתיות הקיימות נגדם. בית המשפט גם לא מצא פגמים פרוצדורליים או חשש לעיוות דין במשפט המקורי. ההחלטות שהתקבלו התבססו על ראיות נסיבתיות משמעותיות, המצביעות על מעורבותו של המבקש בתיק הזיוף. דעת הרוב של ערכאת הערעור אף נקטה עמדה מחמירה יותר והגיעה למסקנה כי המבקש לא רק היה מודע לחשדות אלא גם ידע שהמסמכים מזויפים. פסק הדין מדגיש את סופיות המשפט ומציין כי המבקש לא עמד בנטל ההוכחה הגבוה הנדרש למשפט חוזר. בסופו של דבר, הבקשה למשפט חוזר נדחית.
חקיקה מקושרת
מ"ח 10728/07 יחיעם אוחנה נ' מדינת ישראל, עליון (18.5.2008)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.